בספירת העומר – האם מועיל דין "שומע כעונה" או חובה לכל אחד?

א. מרן השלחן ערוך כותב בתחילת הלכותספירת העומר (סימן תפ"ט סעיף א'): "מצווה על אחד לספור לעצמו". המקור לזה הוא מהברייתא במסכת מנחות (סה): "וספרתם לכם", שתהא ספירה לכל אחד ואחד. לאפוקי ספירת שמיטין ויובלות שנאמר "וספרת לך", שספירה זו מסורה לבית הדין הגדול, ואינה מצווה על כל אחד ואחד. אבל ספירת העומר היא מצווה על כל אחד, יתכן כמו שבארבעת המינים צריך שיהיה לכל אחד משלו, שנאמר ולקחתם "לכם", משלכם (סוכה כז), כך בספירת העומר שנאמר וספרתם "לכם", משלכם, שכל אחד יספור לעצמו.

ב. המגן אברהם (סימן תפ"ט סק"ב) נסתפק אם בספירת העומר מועיל לשמוע מהשליח ציבור ולצאת ידי חובה מדין שומע כעונה, או שצריך שיספור בעצמו דווקא. ואמנם בבית יוסף הביא בשם תשובת הרשב"א (סימן תנ"ח), ששליח ציבור יכול להוציא את הציבור אם הם רוצים לצאת ידי חובה על ידו. אבל מי שיעיין היטב בדברי הרשב"א יראה שהוא מדבר על ברכת הספירה, כלומר ששליח ציבור מברך והוא מכווין לצאת ידי חובה בברכתו, ואחר כך סופר בעצמו. אבל השאלה אם יכול להוציא אותו ידי חובה בספירה עצמה. החק יעקב (סי' תפ"ט סק"ד) מביא לשון ספר האגודה (מנחות סימן ל"ב): "וספרתם לכם", שתהא ספירה לכל אחד ואחד, ולא שליח ציבור בשביל כולם. מפורש בדבריו שלא מועיל דין שומע כעונה בספירת העומר, אלא כל אחד ואחד צריך לספור בעצמו. ואמנם בכל התורה יש לנו דין "שומע כעונה", בקידוש, בהבדלה ובקריאת המגילה וכדומה, אבל ספירת העומר דינה שונה.

דין "שומע כעונה" – תורת דיבור או תורת שמיעה?

ג. לכאורה דין שומע כעונה בספירת העומר, תלוי במחלוקת רש"י (סוכה לח: ד"ה הוא אומר ברוך) והתוספות (שם ד"ה שמע, ובברכות כא: ד"ה עד) בעניין מי שעומד בתפלת העמידה, ושומע ששליח הציבור הגיע לקדיש וקדושה, כולם יודעים שאסור לענות קדיש וקדושה באמצע תפלת העמידה, האם יכול לשתוק ולשמוע משליח הציבור ויחשב לו כדין שומע כעונה? רש"י אומר שישתוק ויכווין לצאת משליח הציבור, ואילו רבינו תם ור"י בעלי התוספות חולקים, כי אם ישתוק ויכווין לצאת ידי חובה בשמיעתו, הרי זה הפסק באמצע תפלת העמידה, ולכן ימשיך בתפלתו. הטור (ס"ס ק"ד) פסק כדברי התוספות שלא יפסיק, ומרן השולחן ערוך (סימן ק"ד סעיף ז') פסק כרש"י שישתוק ויכוון למה שאומר שליח הציבור ויהא כעונה. שורש המחלוקת ביניהם הוא במה שיש לחקור בגדר שומע כעונה, אם תורת דיבור עליו או תורת שמיעה. דעת התוספות שתורת דיבור עליו, דהיינו שנחשב לו כמו שאמר בעצמו, ולכן הרי זה הפסק. ואילו דעת רש"י שתורת שמיעה עליו, דהיינו שאפשר לצאת ידי חובת קידוש והבדלה וקדיש וקדושה באמירה או בשמיעה, ומכיוון שמפסיק בעמידה רק לשמוע ולא לומר, לא נחשב לו הפסק. ואפשר לומר שבזה גופא נסתפק המגן אברהם - אם תורת שמיעה עליו ולכן לא יוצאים ידי חובת ספירת העומר מדין שומע כעונה, כי צריך שכל אחד יספור לעצמו, או שתורת דיבור עליו, ואם כן השומע משליח ציבור נחשב לו כמו שספר בעצמו.

ד. כתב הרמב"ם (פ"א מהלכות ברכות הי"א): "כל השומע ברכה מן הברכות מתחילתה ועד סופה ונתכוין לצאת בה ידי חובתו יצא ואף על פי שלא ענה אמן, וכל העונה אמן אחר המברך הרי זה כמברך". והכסף משנה שם עמד על דברי הרמב"ם, מה שונה זה שענה אמן שהרי זה כמברך, והלא גם אם לא ענה אמן יצא ידי חובה. ולפי המהלך שאמרנו מובן, שאם לא ענה אמן יצא ידי חובה מתורת שמיעה, אבל כשענה אמן הרי זה כמברך, ויצא ידי חובה מתורת דיבור, כמו שאמר בעצמו. כי עניית אמן היא הסכמה בפיו לדברי המברך, וכמו שנאמר – להבדיל – בפרשת סוטה "ואמרה האשה אמן אמן" (במדבר ה', כ"ב), ברגע שאמרה אמן נחשב לה כמו שהיא קראה את כל פרשת סוטה.

הרב זמיר כהן בשיעור מיוחד על הלכות ספירת העומר ועל דיני האבלות בימים אלו:

ה. מדברי מרן השולחן ערוך בכמה מקומות משמע שסובר ששומע כעונה תורת דיבור עליו, בהלכות מגילה (סימן תר"צ סעיף ג') פסק מרן: קראה על פה לא יצא. כי נאמר במחיית עמלק "זכור", "לא תשכח", לא תשכח בלב, וזכירה בפה, ואיך יוצא ידי חובה בקריאת המגילה משליח ציבור, אלא ודאי נחשב לשומע שקרא בעצמו מתוך מגילה כשרה, כי תורת דיבור עליו. וכן בקריאת עשרת בני המן שצריך לקרוא אותם בנשימה אחת, וכמו שאמרו במסכת מגילה (טז), אין צורך שכל אחד מהקהל יקרא בנשימה אחת, וגם אם יעצרו את הנשימה שלהם כששליח הציבור קורא זה לא יועיל, כי צריך לקרוא בנשימה אחת, אלא מה ששליח הציבור קורא בנשימה אחת זה מועיל לכל השומעים מדין שומע כעונה, כי השומע כעונה תורת דיבור עליו, וכל דיני הקריאה של הקורא מתייחסים גם לשומע כמו שקרא בעצמו. וכן בדין הקידוש, שנאמר זכור את יום השבת לקדשו, ואמרו בתורת כהנים (ריש פרשת בחקותי): "זכור את יום השבת", זכור בפה, או אינו אלא בלב? כשהוא אומר "שמור את יום השבת לקדשו", הרי שמירת הלב אמור, כמו "ואביו שמר את הדבר", הא מה אני מקיים זכור? בפה. ומעשים בכל יום שבעל הבית אומר את הקידוש, וכל בני הבית שומעים ויוצאים ידי חובה כמו שאמרו בעצמם בפה.

ו. אם נאמר שדעת מרן ששומע כעונה תורת דיבור עליו, אם כן לכאורה זה סותר מה שפסק בהלכות תפלה שהמתפלל עמידה ישתוק ויכווין למה שאומר שליח ציבור ויהא כעונה, ומדוע לא חשש להפסק? אבל האמת היא שאפשר לומר שמרן סבר תורת דיבור עליו, ואף על פי כן לא נחשב הפסק, כי בדיני הפסק צריך "מציאות" של דיבור כדי שיחשב הפסק, ולא דין ב"דין" של דיבור, ומכיוון שבמציאות לא דיבר לא נחשב לו הפסק.

הלכה למעשה בדין "שומע כעונה" בספירת העומר

ז. ומעתה, לעניין מי ששמע ספירת העומר משליח ציבור וכיוון לצאת ידי חובה, ושליח הציבור כיוון להוציא אותו, כי אף על פי שלדעת האגודה שליח הציבור לא יכול להוציא אחרים ידי חובה, והמגן אברהם נסתפק בזה, אבל מאחר שיתכן ששומע כעונה תורת דיבור עליו ומועיל לו מה ששמע משליח ציבור, לכן אנחנו אומרים ספק ברכות להקל, ולא יוכל לחזור ולספור את העומר בברכה. אבל טוב שיחזור לספור בלי ברכה, כי אם ההלכה כדעת האגודה שלא יצא ידי חובה, אם כן הפסיד את הספירה ולא יוכל להמשיך לספור בברכה, כי תמימות בעינן. ואם לא חזר וסמך על מה ששמע משליח הציבור, אף על פי כן למחרת ימשיך לספור בברכה, גם אם לא ספר בבוקר, כי סוף סוף יש לו ספק ספיקא, שמא כדעת התוספות (מנחות סו, סד"ה זכר) שכל יום מצווה בפני עצמה, ואם תאמר כדעת בה"ג דתמימות בעינן, שמא שומע כעונה תורת דיבור עליו ומה ששמע משליח הציבור יצא בזה ידי חובה.

ח. יש נוהגים ששליח הציבור מברך אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על ספירת העומר, ואחר כך כל הציבור סופרים יחד, יש חלק מקהילות תימן שנוהגים כך, פעם נזדמן לי להתפלל במניין כזה, ולאחר הברכה של שליח הציבור, כולם צעקו יחד את הספירה. הראשון לציון רבי יעקב שאול אלישר בשו"ת ישא איש (חאו"ח סימן ה') – שהיה ראשון לציון כאן בירושלים לפני למעלה ממאה שנה – העיד שפעם היו נוהגים בירושלים, שהציבור סופרים תחילה ואחר כך שליח הציבור, אבל ראו שהרבה באים לידי טעות, כי לא יודעים את המספר המדויק של אותו יום, לכן הנהיגו ששליח הציבור סופר תחילה בקול רם, וכולם שומעים את המספר הנכון וסופרים אחריו.

צפו בשיעורו של הראשון לציון, הרב יצחק יוסף, בנושא ברכת ספירת העומר:
https://www.hidabroot.org/video/211265
 

מתוך הספר "השיעור השבועי" המסכמים את שיעוריו של הראשון לציון, הרב יצחק יוסף. ניתן לרכוש מספרי הסדרה בהידברות שופס כאן.