היום בהיסטוריה: פרעות גרנדה

במאה ה-11 היתה גרנדה, עיר בדרום ספרד, ל"עיר היהודים" – כך כונתה בפי רבים מתושבי העיר. שמואל הנגיד, שהיה פייטן וגם מצביא, כיהן כראש השרים, והמדינה המוסלמית שהיתה אז בספרד הפכה תחת ידיו למשגשגת ופורחת. לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו, יהוסף. רק בן 21 היה כשהתמנה לראש השרים של המלך באדיס, וגם הוא קידם את הממלכה, ואת חיי היהודים בה. היה זה תור הזהב של יהדות גרנדה. אלא שתור הזהב הזה לא האריך ימים.

בסוף ימיו של המלך באדיס, היה המלך חולה ושיכור, ולא עמד עוד לצידו של ראש השרים שלו. בתוך חצר המלוכה החלו להתפתח תככים ומזימות נרקמו, וטענות על היהודים השולטים, כביכול, על המוסלמים, נשמעו בחוצות הממלכה. ניסיונותיו של הנגיד יהוסף ליצור בריתות בתוך הממלכה, שיגנו עליו ועל היהודים, לא צלחו.

בשבת, ט' בטבת ד'תתכ"ז, פרצו המונים לביתו של הנגיד יהוסף ורצחו אותו באכזריות. זה היה אות הפתיחה לפרעות בכל יהודי גרנדה. 1500 משפחות יהודיות, שמנו כ-4000 איש, נרצחו באותו היום. אלמנתו של יהוסף הנגיד וגם בנה הצעיר, עזריה, נעזרו ביהודים מבני העיר והצליחו לברוח.

לאחר הפרעות הללו החל מצבם של היהודים בגרנדה להשתפר קמעה – אך השיפור לא ארך זמן רב, ופחות מ-30 שנה לאחר מכן נהרס שוב הרובע היהודי של גרנדה, תחת האשמה שהיהודים צידדו במהלך המלחמה בצד הנוצרי.