ניצל מאושוויץ – ונפטר מקורונה יחד עם אשתו

יום לאחר שאשתו בלה (77) הובאה למנוחות, אחרי שנפטרה מנגיף הקורונה, יצחק רייכנבאום (88), ניצול אושוויץ, הובא למנוחות ונקבר לצד רעייתו האהובה, גם הוא נפטר מהנגיף.

יצחק נולד בשנת 1932 בפולין, ועבר לא מעט טלטלות בילדותו. אביו נורה למוות בצעדת המוות, ובגיל 12 בלבד מצא את עצמו לבד בעולם, ילד שמנסה לשרוד. כשביקר לראשונה באתר ההנצחה במחנה אושוויץ בשנת 1988, אמר: "אני מרגיש כמו חייל שחוזר לשדה הקרב שלו. אני, הילד, ניצחתי את האימפריה הנאצית. התחלתי את המאבק שלי לחיים לבד, בלי אבא, בלי אמא. כל יום, כל שעה שנשארת בחיים, זה היה הרווח שלך. הסכנה הייתה על כל צעד ושעל. המזל שלי, שהייתי בן 12 וחצי כשנשלחתי לאושוויץ. אם הייתי צעיר מדי – הייתי מושמד. אם הייתי מבוגר יותר – ייתכן שלא הייתי מתגבר על זה".

במהלך השנים, יצחק שיתף את סיפור הניצחון שלו בהרצאות לתלמידים וחיילים, ואף ליווה משלחות לפולין כאיש עדות. הוא סיפר על חברו שקפא מקור בזרועותיו, על המעיל והמגפיים שמצא באושוויץ, בערימות רכוש יהודי שדוד, שהגנו עליו מהקור המקפיא. עם זאת, בנו אמנון אומר כי אביו סיפר גם הרבה על החופש, החיים ועל האופטימיות ששמר למרות הכול.

בשנת 1945 עלה יצחק ארצה באונייה. את אשתו בלה אפשטיין, ילידת 1943, הכיר בחיפה כשהיו תלמידי תיכון. היא בת 17 והוא בן 28, משלים את הפערים שנוצרו בעקבות המלחמה. מאז הם ביחד. בלה, שהתפעלה מחוכמתו ומעוז ליבו של יצחק, הצטרפה אל פעולות ההנצחה שלו, מה שהפך למפעל חיים משותף.

בשנת 1947, יצחק התאחד עם אימו, ששרדה את השואה, אך השניים לא ידעו מה עלה בגורלו של אחיו. שנים לאחר מכן התברר כי הוא היה חלק מ-20 ילדים שנוצלו לניסויים רפואיים שבוצעו במחנה הריכוז בהמבורג, ובסוף המלחמה הובלו אל מרתף בבניין מחוץ למחנה ונרצחו בתלייה, על מנת לטשטש ראיות לפשעים המחרידים שבוצעו.

יצחק ובלה סבלו בשנים האחרונות מבעיות בריאותיות, ולאחרונה נדבקו בקורונה. יום לאחר שנקברה בלה, נפטר גם יצחק מהמחלה. השניים נקברו זה לצד זה והותירו אחריהם 3 ילדים ונכדים. יהי זכרם ברוך.