הטילו עלינו סגר ועוד סגר / ושום דבר עוד לא בסדר. אח"כ הוסיפו קנס ועוד קנס.../ והמסר של בורא עולם עדיין לא נכנס. עוד מסיכה ועוד אכיפה / ושום דבר לא באמת עוצר את המגיפה. עם ישראל היקר, בניו של מלך מלכי המלכים! / תגידו, האם באמת בדרך הנכונה אנחנו הולכים? הרי רואים אנו כל יום איך הנגיף טס בקצב מרתוני / "לא עוצר באדום" - גם לא ב"רמזור" של פרופסור רוני... צעירים גם זקנים, בכולם עושה שמות / בכל יום עוד חולים מחוברים להנשמות. ועכשיו כבר מדברים שהסגר ימשך אולי שנה, עד שנראה הצלחה / לא עובדים ולא לומדים עד שנשמע ש"העקומה השתטחה". רבותי, מי שצריך פה להשתטח זו לא ה"עקומה" / אלא זה השכל העקום, של מי שעוצם עיניו מלהסתכל על המציאות באמונה! "אם תלכו עמי בקרי, והלכתי עמכם בחמת קרי!", כך אומר לנו השם בתורה הקדושה / אז אם באים כאלו ייסורים על עם שלם, הגיע הזמן לשנות את הגישה. נכון שיש פה חוקים של רפואה, וכולם מחפשים אחר התרופה / אך משהו עמוק בלב מרגיש, שלא זו כ-ל האמת הצרופה. יש משהו מעבר, יש פה משהו נסתר / היושב במרומים מבקש מאיתנו: עם ישראל, להתעורר לאלתר! כולם אומרים שאנחנו עם חזק, אך לא באמת את הכל "צה"ל ינצח"... / מספיק כבר לפוליטיקות וכל המחנות – כל היום זה עם זה להתנצח... זה לא עניין של מפלגה ולא של שר בריאות / לא של "ממונה קורונה", או תפקיד אחר שאין לו משמעות. זה לא עניין של אסטרטגיה, או טקטיקה של הסברה / כל יום קם "חכם" חדש שחושב שהוא יפתור את הצרה. חברים יקרים, "ונשמרתם לנפשותיכם" זו בהחלט מצווה חשובה / אך לא רק זה מה שיש ליהדות להציע – מה עם מצוות "חזרה בתשובה"? עד מתי נטמין הראש בחול, ונכסה עם מסיכה גם את העיניים? / אזרחי ישראל מוכנים לנסות הכל, אפילו להיות ב"סגר" לעוד שנתיים. אך בבקשה מכם עם יקר ומתוק, אם כבר אתם כ"כ מוכנים לסבול / יש עוד דבר אחד קטן שטרם ניסיתם... כן, עדיין לא ניסיתם הכל! הוא הרבה יותר קל, נחמד ויפה / וגם לא מחייב אתכם במסכה על האף והפה. אז במקום שנלך "עם הראש בקיר", ומתוך המסכה נרים קצת את האף / בורא עולם רוצה מאיתנו דווקא ההיפך – "שנוריד את האף", ונכנע בפניו. זה לא כזה קשה ולא כזה מציק, ומה שבטוח, זה לא הורס את הכלכלה / רק פעם בשבוע "פני שבת נקבלה", כי היא מקור הברכה - "בואי כלה, בואי כלה". "אם ישראל שומרים שתי שבתות – מיד נגאלין!", כך במדרש סתום וחתום / כמה סבל עוד צריך לעבור על עמנו, כדי להוריד את קליפת הגאווה והלב האטום?... אז יהודים יקרים, חובשי כיפה על הראש או "כיפה בלב" – כל מי שמזרע ישראל הוא / בואו נתחזק יחד ונחזור בתשובה, ונייחל לרחמי הקדוש ברוך הוא. כל אחד לפי דרגתו ומעלתו, וגם מי שכבר שומר תורה ומצוות יחפש בנבכי נפשו / מה עליו לשפר, איזו מידה לתקן, יבקש להידבק בהשם ולחזור לשורשו. החלש יאמר חזק אני, וגם הרחוק ינסה להתקרב / אצל השם יתברך אין הגבלת "שני מטר" - דבקות בהשם, זו קרבה של הלב. עוד מצווה, עוד מעשה טוב, עוד הארת פנים לזולת / רק זה מה שיכול לסלק מאיתנו את הנגיף באופן מוחלט. אז "כעיני עבדים אל יד אדוניהם", כך נשים אל השם עינינו / ונזכור "כי לא בגבורת הסוס יחפץ", וגם "אשור לא יושיענו"... בידיו של "מי שאמר והיה העולם" נשים את כל ביטחוננו / נפנה בתפילה ליושב במרומים, עד שירחמנו ויחוננו ויהי רצון שבזכות חזרה בתשובה אמיתית מהלב, מהפנימיות שבתוכנו / נזכה ממש בקרוב ל: ת'היה ש'נת פ'לאות א'ראנו!
