מחקר ארכיאולוגי חדש: כך הפכה ממלכת אדום למעצמת הנחושת הגדולה במזרח הקדום

מחקר ארכיאולוגי חדש מלמד על צמיחתה של ממלכת אדום המקראית והפיכתה למעצמת הנחושת הגדולה ביותר במזרח הקדום, ומייחס זאת למסעו הצבאי באזור של פרעה שישק מלך מצרים, במחצית השנייה של המאה ה- 10 לפני הספירה.

המחקר, שנערך בהובלת פרופ' ארז בן יוסף מהחוג לארכיאולוגיה והמזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב ובשיתוף אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, פורסם בכתב העת PLOS ONE.

החוקרים בחנו מאות ממצאים ממכרות הנחושת הקדומים באזור פינאן שבירדן ובאזור תמנע שבערבה, במטרה לנתח את האופן בו התפתחה תעשיית הנחושת לאורך תקופה של כ- 500 שנה – בין השנים 1,300 ל- 800 לפני הספירה. הם נעזרו בבדיקות מיקרוסקופיות וכימיות של סיגי נחושת – הפסולת שמתקבלת במסגרת תהליך הפקת המחצב בכבשנים – והצליחו לזהות שינויים טכנולוגיים דרמטיים, שבאו לידי ביטוי בירידה סטטיסטית מובהקת בכמות הנחושת בסיגים. עובדה זו מעידה על קפיצת המדרגה שנעשתה בתהליך ההפקה.

"הנחושת הייתה ה'היי-טק' של העת העתיקה", מסביר פרופ' בן יוסף. לדבריו, "אופן יישום הטכנולוגיה ושינויים ביעילותה לאורך זמן משקפים תהליכים חברתיים, והתוצאות שלנו מלמדות, בפעם הראשונה, על הזמן והאופן בו הופיעה חברה שחלשה על המרחב כולו. חברה זו מזוהה עם אדום המקראית, שעל פי המקרא נכבשה ושועבדה לישראל בימי דוד".

ישנם חוקרים, המנסים להפחית בחשיבותה של תעשיית הנחושת באזור הערבה בתקופה הזו, וטוענים כי אוסף רופף של שבטים הפיקו נחושת באופן מזדמן וארעי. פרופ' בן יוסף מציין, כי ממצאי המחקר בראשו עמד תואמים את הסיפור המקראי, לפיו הייתה קיימת ממלכה באזור: "את הראיות שמצאנו לתעשיית הנחושת בערבה ניתן לייחס אך ורק לממלכה ריכוזית והיררכית, כלומר לאדום הקדומה והמקראית".

ההתפתחות הדרמטית בתחום תעשיית הנחושת תוארכה על ידי עורכי המחקר למחצית השנייה של המאה העשירית לפני הספירה. הם מייחסים אותה למסעו של מלך מצרים, פרעה שישק, המוזכר בספר מלכים. מסע זה, כך נטען, היה הזרז לחידושים הטכנולוגיים שאומצו על ידי ממלכת אדום בתחום הפקת הנחושת, שהפכו אותה למעצמה הגדולה ביותר בתחום זה במזרח הקדום.