מבחן האמונה: האוטו לא מתניע - למה דווקא עכשיו?!

שִׁמְעוֹן מְנַהֵל עֲבוֹדָה שֶׁאוֹהֵב סֵדֶר וְדַיְקָנוּת, אֶחָד מִפּוֹעֲלָיו זְבוּלוּן שְׁמוֹ אִחֵר מִסְפַּר פְּעָמִים לָעֲבוֹדָה, הֵעִיר שִׁמְעוֹן הַמְנַהֵל לִזְבוּלוּן הַפּוֹעֵל פַּעַם פַּעֲמַיִם וְשָׁלֹשׁ, לְאַחַר שֶׁחָזְרָה בְּעָיַת הָאִחוּר עַל עַצְמָהּ, אָמַר שִׁמְעוֹן הַמְנַהֵל לִזְבוּלוּן, רְאֵה, בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא יִתָּכֵן לְהַמְשִׁיךְ כָּךְ, וּבְכֵן מִמָּחָר אִם מַגִּיעַ אַתָּה מְאֻחָר לִמְקוֹם הָעֲבוֹדָה יֵשׁ לִי תַּחֲלִיפִים רַבִּים בִּמְקוֹמְךָ...

זְבוּלוּן שָׁמַע אֶת הָאִיּוּם בַּחֲרָדָה, וְהֶחְלִיט זֶהוּ, מִמָּחָר מַקְפִּיד אֲנִי לָבוֹא בַּזְּמַן.

לַמָּחֳרָת קָם זְבוּלוּן בְּהַשְׁכָּמָה, הִתְפַּלֵּל מֻקְדָּם שָׁב לְבֵיתוֹ אָכַל בִּזְרִיזוּת אֲרוּחַת בֹּקֶר עַל מְנָת שֶׁלֹּא לְאַחֵר לָעֲבוֹדָה, יוֹצֵא הוּא מִבֵּיתוֹ בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַסְפִּיק רֶוַח לְהַגִּיעַ בַּזְּמַן לָעֲבוֹדָה.

וְהִנֵּה בָּא הוּא לְהַתְנִיעַ אֶת הָאוֹטוֹ, וְהָאוֹטוֹ לֹא מַתְנִיעַ... זְבוּלוּן בְּלַחַץ, מְנַסֶּה לִבְדֹּק אֶת הַבְּעָיָה מִכָּל כִּוּוּן וּלְלֹא הוֹעִיל, מַתְחִיל זְבוּלוּן לְהִלָּחֵץ, וְחָשׁ הוּא בְּמַעֲשֵׂה שָׂטָן הָעוֹמֵד לְהַרְתִּיחוֹ בְּכַעַס וְזַעַם: דַּוְקָא עַכְשָׁו... לֹא מָצָא הָאוֹטוֹ זְמַן לְהֵעָצֵר דַּוְקָא עַכְשָׁו כְּשֶׁאֲנִי לָחוּץ וּמְאֻיָּם לְפִטּוּרִין מֵעֲבוֹדָתִי...?

אוּלָם זְבוּלוּן כִּיהוּדִי מַאֲמִין אוֹמֵר הוּא לְעַצְמוֹ, רוֹאֶה אֲנִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא חָפֵץ לְנַסּוֹתֵנִי אִם אֲקַבֵּל אֶת מְאֹרָע זֶה בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן, עוֹזֵב הוּא אֶת מְכוֹנִיתוֹ, מַפְסִיק אֶת הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ הַנַּעֲשֵׂית בְּעַצְבָּנוּת, עוֹצֵר מוֹנִית הָעוֹבֶרֶת לְיָדוֹ, וְנוֹסֵעַ עִמָּהּ לִמְקוֹם הָעֲבוֹדָה, וּמַגִּיעַ ב"ה בַּזְּמַן...

זוֹהִי חוֹבָתוֹ שֶׁל אִישׁ אֱמוּנָה, לֹא לְהִלָּחֵם עִם הַמְּצִיאוּת, הַמְּצִיאוּת נִקְבַּעַת בִּגְזִירַת אֵ-ל עֶלְיוֹן, וְאֵין לְהִתְעַקֵּשׁ וְלִרְצוֹת דַּוְקָא אֶת הָרָצוֹן הָעַצְמִי, אַדְּרַבָּא, בַּטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ. בְּכָל אִפּוּק שֶׁכָּזֶה וְכַדּוֹמֶה לוֹ, כַּמָּה נַחַת רוּחַ עוֹשֶׂה הָאָדָם לְבוֹרְאוֹ, וּבָזֶה גַּם בָּא הָאָדָם עַל תַּכְלִיתוֹ, כִּי זֶהוּ תַּכְלִית הָאָדָם לְקַבֵּל אֶת מְאֹרְעוֹת חַיָּיו בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן.

כַּמָּה פְּעָמִים מָצוּי שֶׁאָדָם מְמַהֵר לָעֲבוֹדָה כַּנִּזְכָּר, אוֹ לִפְגִישָׁה חֲשׁוּבָה, וּכְגוֹן עַל עִסְקָא שֶׁתָּפִיק רְוָחִים, אוֹ בְּנוֹגֵעַ לִקְנִיַּת דִּירָה, מְכוֹנִית, וּבְאִם יְאַחֵר אֶת הַפְּגִישָׁה יִתָּכֵן וְתִתְבַּטֵּל הָעִסְקָא כִּי בֵּינְתַיִם יָבוֹא אַחֵר וְכַיּוֹצֵא. וּבְדִיּוּק אָז, פְּקָק בַּדֶּרֶךְ, הַתְּנוּעָה כְּבֵדָה, וְנִצְרָךְ הוּא בַּזְּמַן הַמָּתוּחַ הַזֶּה לִהְיוֹת רָגוּעַ וְשָׁלֵו, וּלְהַאֲמִין שֶׁאֲשֶׁר יַחְפֹּץ ה' יַעֲשֶׂה. אֲנִי אֵינִי עוֹשֶׂה אֶלָּא הִשְׁתַּדְּלוּת בִּלְבַד, מֵעֵבֶר לְכָךְ אֵין מֵחוֹבָתִי, וּלְעוֹלָם לֹא אַפְסִיד בִּשְׁבִיל כָּךְ, אַחַר שֶׁאֵין לְהַאֲשִׁימֵנִי כְּעַצְלָן וּבַטְלָן, אִם כֵּן אִם בְּכָל זֹאת תִּתְבַּטֵּל הָעִסְקָא, הַפְּגִישָׁה וְכַיּוֹצֵא זֶהוּ גְּזֵרַת אֵ-ל עֶלְיוֹן הָעוֹשֶׂה וּמְחַפֵּשׂ טוֹבָתִי הָאֲמִתִּית.

כַּמָּה פְּעָמִים קוֹרֶה שֶׁהָאָדָם מְמַהֵר, וּבִשְׁעַת לַחַץ בַּזְּמַן- דַּוְקָא אָז אָבַד לוֹ מִסְמָךְ, אָבְדוּ לוֹ הַמַּפְתְּחוֹת, דַּוְקָא בִּשְׁעַת לַחֲצוֹ בַּזְּמַן אֵינוֹ מוֹצֵא בֶּגֶד מַתְאִים לִיצִיאָתוֹ זֶה עַתָּה, הַחֻלְצָה לֹא מְגֹהֶצֶת, אוֹ מְגַלֶּה הוּא עַתָּה בְּדִיּוּק כֶּתֶם בַּחֲלִיפָה שֶׁנִּצְרָךְ עִכּוּב לְנַקּוֹתוֹ, חָסֵר כַּפְתּוֹר בַּמְּעִיל וְנִצְרָךְ עַתָּה לְהִתְעַכֵּב וּלְתָפְרוֹ, כָּל אֵלּוּ נִסְיוֹנוֹת הֵמָּה לָאָדָם, וַה' צַדִּיק יִבְחָן, כִּי בְּעֶצֶם וְכִי לֹא יָכֹל הַבּוֹרֵא לִמְנוֹעַ עִכּוּב זֶה מֵהָאָדָם, וְהָיָה בַּנִּמְצָא הַמַּפְתְּחוֹת, הַמִּסְמָךְ, הַבֶּגֶד, הָאוֹטוֹ הָיָה מַתְנִיעַ וְכַיּוֹצֵא, הֲלֹא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יָכֹל לַעֲשׂוֹת שֶׁהַכֹּל יִסְתַּדֵּר, וְלֹא בְּדֶרֶךְ נֵס, אֶלָּא בְּדֶרֶךְ טֶבַע, וּבְכָל זֹאת סוֹבֵב הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לָעִכּוּבִים הַלָּלוּ לָאָדָם, מַדּוּעַ, לְהִתְעַלֵּל בּוֹ חָלִילָה, לְהַרְגִּיזוֹ חָלִילָה, הֲלֹא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הוּא טוֹב- טוֹב ה' לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו, וּמַדּוּעַ אִם כֵּן מְסַבֵּב הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לָאָדָם גּוֹרְמִים שֶׁיַּקְצִיפוּהוּ, שֶׁאִלּוּ אָדָם אַחֵר הָיָה עוֹשֶׂה זֹאת לַחֲבֵרוֹ הָיִינוּ קוֹרְאִים לוֹ אַכְזָר, וְכַיּוֹצֵא, וְכִי קוב"ה חָשִׁיד לְהִתְאַכְזֵר סְתָם עַל בְּרִיּוֹתָיו.

אֶלָּא, לָנוּ יֵשׁ בְּעָיָה, אֵינֶנּוּ בְּהַכָּרָה בְּרוּרָה עַל תַּפְקִידֵנוּ בְּעוֹלָמֵנוּ, חַיִּים אָנוּ בָּעוֹלָם בְּהַכָּרָה מְעֻרְפֶּלֶת, וְדוֹמִים אָנוּ לְשָׁלִיחַ שֶׁנִּשְׁלַח לְתַפְקִיד מְסֻיָּם וְאֵינוֹ מִתְיַחֵס לְתַפְקִידוֹ, וּמְבַלֶּה זְמַנּוֹ בְּהִתְכַּחֲשׁוּת וּלְפָחוֹת בְּשִׁכְחָה מִתַּפְקִידוֹ.

תַּפְקִידֵנוּ בָּעוֹלָם הוּא לֹא מִלּוּי צְרָכֵינוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, בִּשְׁבִיל מִלּוּי צְרָכֵינוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה לֹא הָיָה נִצְרָךְ לְהוֹרִיד נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה וּטְהוֹרָה מְלֻבֶּשֶׁת בַּגּוּף חָמְרִי וְגַס, אַדְּרַבָּא, תַּפְקִידֵנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא כֵּיצַד תְּהֵא תְּגוּבָתֵנוּ וְיַחֲסֵנוּ לְהֶעְדֵּר צְרָכֵינוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְכָל הֶעְדֵּר צָרְכּוֹ שֶׁל אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה הִנּוֹ אֶתְגָּר לְנוֹסְסוֹ וּלְהָרִימוֹ בְּאִם יִתְיַחֵס לְכָךְ בַּתְּגוּבָה הָרְאוּיָה עַל פִּי הָאֱמוּנָה. וְזוֹ אַחַת מִסִּבּוֹת הַיִּסּוּרִים, הַיִּסּוּרִים אֵינָם לְסֵבֶל אֶלָּא לְנִסָּיוֹן כֵּיצַד יָגִיב הָאָדָם לַמְאֹרָע הַמְאַכְזֵב שֶׁאֵרַע לוֹ, הַאִם יְקַבְּלֶנּוּ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת כַּיָּאוּת לֶאֱמוּנָתוֹ בְּאֵמוּן מָלֵא בַּבּוֹרֵא הֶחָפֵץ בְּטוֹבָתוֹ, אוֹ לְהֶפֶךְ, יַבִּיט עַל הֶעְדֵּר צָרְכּוֹ בְּכַעַס בְּחַשְׁדָנוּת עַל הַנְהָגַת ה', וְהָעוֹמֵד בְּנִיסְיוֹנוֹת אֵלּוּ שֶׁאֵינָם אֶלָּא אֲחִיזַת עֵינַיִם הוּא הַגִּבּוֹר הָאֲמִתִּי.

* * *

מַרְבֶּה נְכָסִים מַרְבֶּה דְּאָגָה, כִּי דַּאֲגַת הַנְּכָסִים מְקַצֶּרֶת שְׁנוֹתָיו, וְדַאֲגַת הַתּוֹרָה אַף כִּי כִּי הִיא דְּאָגָה גְּדוֹלָה לַמֵּבִין כַּאֲשֶׁר יְחַשֵּׁב בַּהֲלָכָה עַד יֹאמַר דָּבָר דָּבוּר עַל אֳפָנָיו, אֵין יְכֹלֶת הַדְּאָגָה הַהִיא לַעֲשׂוֹת לוֹ רַע, אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ חַכְמֵי הַטֶּבַע הַיָּגוֹן חֹלִי הַלֵּב וְהַדְּאָגָה הוּא כְּלוֹת הַלֵּב, אַךְ דּוֹאֵג בַּתּוֹרָה אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים יוֹסִיפוּ לוֹ. וְעַל זֶה אָמַר שְׁלֹמֹה ע"ה (משלי י כז) יִרְאַת ה' תּוֹסִיף יָמִים וּשְׁנוֹת רְשָׁעִים תִּקְצֹרְנָה. (רבינו יונה אבות פ"ב מ"ז)

המאמר לקוח מתוך הספר "חי באמונה". לרכישת ספרו של הרב יעקב ישראל לוגסי הקליקו כאן.