קופסת הסיגריות מכסף אמיתי שהצילה חיים בגטו לודז’

קופסת סיגריות עשויה מכסף אמיתי, שהייתה שייכת למנהל בית הסוהר בגטו לודז' בפולין, התגלגלה לידיו של אזרח פולני, שמצא אותה בין הריסות מבנים בשטח הגטו. הפולני שמר אותה במשך עשור בביתו, אך לאחרונה הוא יצר קשר עם מכון "שם עולם", המוקדש לחקר עולם הערכים, האמונה, חיי הדת והרוח וההתמודדות בשואה. שליחים של המכון הגיעו אל הפולני והעבירו את הפריט הנדיר לארץ.

מאחורי קופסת הסיגריות מסתתר סיפור מצמרר, שפרטיו אומנם אינם ידועים עד תום אבל יש בו כדי להעיד על מה שעברו היהודים בשנות הזעם. על הקופסה חרוט שמו של שלמה סלומון הרצברג, מנהל בית הכלא בגטו שהיה מפקד במשטרה היהודית. את הקופסה יצר האומן היהודי חיים קליגר, ששהה בגטו לודז', וככל הנראה הוא העניק אותה להרצברג תמורת הטבה כלשהיא.

ככל הנראה, קליגר השתמש בפריט יוקרתי כחפץ "פותח דלתות" שיסייע לשחרר את אחד מחבריו מהכלא או להיטיב את תנאיו. ייתכן שבזכות השוחד יקר הערך, הצליח קליגר לשחרר יהודי מבית הסוהר ולהציל אותו משליחה למחנות עבודה או ליעד בלתי ידוע, כפי שלרוב עלה בגורלם של מי שהיו עצורים בכלא, שהיו הראשונים להישלח על פי דרישתם של הגרמנים.

הצד השני של קופסת הסיגריות הנדירה (צילום: שם עולם)

ואכן, קליגר טרח רבות בהגשת השוחד יקר הערך. הקופסה מהווה עבודת אומנות נדירה ביחס לאותה תקופה, והוא ביצע עליה עבודת חריטה מורכבת ויוצאת דופן. כדי להפוך את המחווה לאישית עבור המפקד, הוא חרט עליה את שמו ואף את הסימן המיוחד שהיה על זרועו של המפקד, שהעיד על תפקידו במשטרה היהודית. הרב אברהם קריגר, יו"ר "שם עולם", אומר כי הטרחה הרבה של קליגר נועדה להחמיא למנהל הכלא ולכבד את מעמדו: "כל פרט שכזה היה לעיתים הקו הדק שהבדיל בין להיעתר לבקשה או לסרב לה".

הקופסה נשמרה באופן מדהים גם לאחר שנים בהן הייתה חבויה בין הריסות הגטו. קליגר עצמו שרד את השואה ועלה לארץ, בה נפטר בשנות ה- 50. הוא לא זכה להיות עד לגילויה של יצירת האומנות, שבזכותה ייתכן והצליח להציל חיים.

"מדובר בפריט מאוד מיוחד, כזה שלא היה מצוי באותה תקופה, בטח לא בימי מלחמת העולם השנייה", מציין הרב קריגר. "האומן חיים קליגר החליט למסור את הפריט הזה כשוחד על אף שידע שמדובר ביצירת אומנות יוצאת דופן, כדי להציל את חייו של חברו. העובדה שהקופסה נשמרה כך אחרי כל כך הרבה שנים מעידה על איכות החומר והאומנות".

הרב מוסיף כי "בכל פעם שאנחנו מאתרים פריט כזה יש צמרמורות, כי כמובן צפות גם הפעולות הלא נעימות והדרכים החלקלקות שהיה צריך לנקוט אל מול בעלי תפקידים יהודים שנסחפו עם מעמדם למחוזות לא ראויים. הפעם, מכיוון שמדובר בפריט אומנות של אומן יהודי שרוב יצירותיו הושמדו במהלך המלחמה, יש לגילוי הזה ערך רב יותר מבחינת המורשת והזיכרון היהודי"