הרב יצחק זילברשטיין
נתן פרה למשלוח מנות, אך כוונתו היתה לשם שוחד
האיש הביא עמו פרה (חיה) שמניבה חלב (ויכולה לפרנס את בעליה), יחד עם מאכל נוסף, מנחה שלוחה לרבינו
- הרב ארז חזני / והערב נא
- כ"ו שבט התשע"ה
סח מרן הרב שך זצ"ל:
מעשה שהיה ביהודי נכבד שהיה ראש הקהל, שהגיע ביום פורים למעונו של רבה של סלוצק, מרן הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל, ובידו משלוח מנות לכבוד הרב. לא היה זה סתם משלוח מנות. האיש הביא עמו פרה (חיה) שמניבה חלב (ויכולה לפרנס את בעליה), יחד עם מאכל נוסף, מנחה שלוחה לרבינו. ואכן ר' איסר זלמן קיבל את המשלוח.
כעבור כחודש ימים, בחול המועד פסח הופיע הנגיד בבית רבינו שנית. הפעם לא הגיע ליתן מתנות, אלא לבקש בקשות. האיש ביקש מר' איסר זלמן שיואיל בטובו לקבל את בנו כשוחט לעיר סלוצק.
מה עשה ר' אסר זלמן בשמעו את בקשתו?
לאלתר נכנס הרב לרפת, הוציא את הפרה והשיבה בחזרה לראש הקהל. הרב נהג כך מאחר והבין שמראש נתנה האיש למען שוחד, כדי שיבוא וידרוש לקבל את בנו לשוחט.
ויש לשאול: האם יצא אותו יהודי ידי חובת מצות משלוח מנות איש לרעהו בנתינת פרה זו?
תשובה
רבותינו הפוסקים נחלקו האם יוצאים ידי חובת משלוח מנות בנתינת דבר מאכל שאינו ראוי לאכלו כמות שהוא אלא על ידי תיקון, הכנה ובישול, כגון בשר ודגים חיים.
דעת המהרי"ל ש'מנות' אינם אלא מאכלים המוכנים לאכילה מיידית, ולכן אין לשלוח אלא דבר הראוי לאוכלו כמות שהוא, כגון בשר ודגים מבושלים. אולם לדעת הפרי-חדש, ניתן לצאת ידי חובה אף בבשר חי, אך דוקא אם העוף או הבהמה כבר נשחטו, ואין המאכל מחוסר אלא בישול, אבל אם שולח לדוגמא תרנגולת חיה - לא קיים את המצוה[1].
ברם, בנידון דנן, שניתן לחלוב את הפרה ולהפיק ממנה כעת חלב מסתבר שנחשב הדבר כ'מנה', (כשם שהנותן לחבירו בקבוק שבתוכו חלב יוצא ידי חובה).
ולמעשה אמר מו"ר הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א, כי נראה שבמעשה שלפנינו לא יצא הנותן ידי חובת משלוח מנות, הואיל ונתנו מראש עבור שוחד, ולא עבור משלוח מנות!
[1] יעויין במשנה ברורה סי' תרצ"ה ס"ק כ', ובכף החיים שם ס"ק ל"ה.
לרכישת ספרי "והערב נא" הקליקו כאן.