זהירות בדרכים: סוגייה הלכתית לכל דבר

כתב הרמב"ם (בפי"א מהלכות שמירת הנפש) בזו הלשון:

וכן כל מכשול שיש בו סכנת נפשות, מצות עשה להסירו ולהשמר ממנו ולהזהר בדבר יפה יפה, שנאמר, "השמר לך ושמור נפשך", ואם לא הסיר, והניח המכשולות המביאין לידי סכנה, ביטל מצות עשה ועבר על לא תשים דמים".

ומבואר בדברי הרמב"ם שכל דבר שיש בו סכנה, כגון אדם שמניח מכשול בחצרו, שיוכל אדם להכשל וליפול שם, או מניח סולם רעוע בביתו, שמי שיעלה עליו יוכל ליפול, וכן כל כיוצא בזה, כל אלה אסורים מן התורה, שצוותה שיזהר אדם שלא ישים דבר שמביא לידי שפיכות דמים בביתו או באחריותו. וכן פסק מרן השלחן ערוך (סימן תכז סעיף ח).

ולפיכך כתב מורינו הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א (ילקו"י שובע שמחות ח"ב עמ' שצה) כי אין להשאיר חוט חשמל חשוף בחצר הבית, שמא יגע בו אדם ויתחשמל ח"ו. וכן ישמר אדם שלא להעמיד גדר רעועה בחצרו. ומכאן יש ללמוד גם שמי שיש לו תקע פתוח בביתו, (שהכסוי נפל ממנו), חובה עליו לכסותו, פן יגע בו אדם או ילד, ויתחשמל חס ושלום

ובכלל זה כתבו אחרוני דורינו, הגאונים רבי יצחק וייס זצ"ל ורבי שמואל הלוי ואזנר שליט"א (הובאו בילקוט יוסף שם עמוד שצו), כי חובה על האדם להזהר בנסיעה במכוניתו שלא יסע במהירות מסוכנת, וכן עליו להקפיד על תקינות בלמי המכונית וכדומה, שלא יביא את עצמו ואת האחרים לידי סכנה חס ושלום.

ומי שמחנה מכוניתו בסמוך למעבר חצייה, וגורם בכך סכנה לחוצים, כי נהגי המכוניות החולפות לא יבחינו בהם, הרי זה עובר על מה שנאמר לא תשים דמים בביתך, ואפילו אם לא נגרמה סכנה מחמת מעשיו, הרי זה עובר על מצוה מן התורה.

ובכלל הדברים יש לציין, כי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, לא היתה דעתו נוחה כלל מאותם הנוסעים באופנוע מהיר, כי נסיעה זו היא בחזקת סכנה, ואף על פי שיש צורך בדבר, היה מייעץ להמנע מנסיעה כזו לגמרי.