כל התכנים של ענבל עידן

"הערבייה" מהמחלקה גורמת לי לצאת לדרך חדשה, להוציא יקר מזולל ולהציל את הבת שלי. המשך מהסיפור הקודם

אורית לוי למדה במסגרת טיפולית, המורים הבהירו להוריה שאין סיכוי להכניסה לכיתה רגילה, ולקראת תיכון לא אפשרו לה להירשם למסגרת נורמטיבית, אך היא הוכיחה את הבלתי ייאמן. היא שברה מוסכמות, התקבלה לתיכון מצוין, עברה בגרויות, וכיום היא מלמדת במכללות ובעלת תארים מתקדמים. ויש לה גם מסר לכל ההורים והמורים: "לעולם אל תתייאשו מהילדים שלכם"

מה גורם לאישה ערבייה לספר לקולגה על יהדותה של מאושפזת "ערבייה"? סיפור שיותיר אתכם בפה פעור

"קח", אמרתי לו, "שילמתי לך את החוב של דוד. ותגיד לדוד שאני חייב לו תודה מיוחדת. את הנכס הרוחני שהוא העניק לי עכשיו שום כסף בעולם לא ייתן לי". אין מה לומר, אשתי תמיד צודקת

הבטתי עליהם וראיתי עד כמה גדול ד' יתברך, שסובב הכל בצורה כה ניסית. רק בשביל השלום. קיבלתי את פרי הוויתור שלי במזומן

במצבים כאלו, ובכל מצב בו אני עומדת מול הבנות הקדושות הללו, אני רואה את יד ההשגחה, כפשוטו ממש. אני מרגישה איך ד' מנחה אותי צעד צעד, יש להן שמירה מיוחדת

שמעון, ילד הפלא, החל לגמגם. הוריו הגיעו איתו לטיפול אצל פרופסור מומחה, מה שהוביל לקבלה מיוחדת, ולסיפור מפתיע

העיכוב שלי בשידוכים התברר פשוט כהמתנה. חיכיתי שיגיע לגיל המתאים. ולמה הרב לא קבל קהל? שלח לחמך

רצינו זוגיות טובה, כמו כולם, אבל לא באמת חשבנו שאנחנו צריכים לעשות משהו כדי לתחזק ולייעל אותה. עד שהכל השתנה

אני לא רואה סיכוי לילדים, אבל לא אני קובע", אמר והצביע כלפי מעלה. "דבר אחד אני יכול להמליץ לכם: אתם מישראל, ולפיכך אני משער שאתם יהודים". הנהנו בראש. "אז ליהודים יש מזל אחר"

למדתי להתנהל מול אמא שלי. לא להתעמת איתה על מה שאין לה, אלא לקחת את מה שכן היה לה לתת לי

ד"ר אפרים וסרפוגל מספר על ילדותו הרחוקה מיהדות, על השכלתו ועבודותיו לאורך השנים ועל החזרה בתשובה. ואיך הוא מיישב את ה"סתירות" בין תורה למדע?

סיפורה המדהים של רויטל, שחזרה בתשובה כנגד כל הסיכויים, ושל בתה הקטנה, טליה-אסתר, אשר מתמודדת עם סרטן כשהיא עדיין לא בת ארבע – אבל משמחת את כולם

הרבנית תמר לוי, אשת רב העיר נשר, מספרת על ההתנדבות המיוחדת בטהרה, ועל הזכות לתמוך בבעל לומד תורה

"איך זכית לבן כזה?", שאלתי ורעדתי מעצם השאלה ומהסיטואציה שלה. עזיזה חייכה. הרב מ' הרכין ראשו, מחייך. "זה סיפור ארוך, יא עיוני, אתה באמת רוצה לשמוע?"