כל התכנים של יוכי דנחי

ממה נובעות הבחירות שלי, ולמה אני מחליטה לעשות משהו אחד – אבל בסוף עושה משהו אחר לגמרי?

הרבה פעמים, בלי לשים לב בכלל, אנחנו מנסות לחקות כל מיני אנשים וכל מיני התנהגויות, ומסתירות את מי שאנחנו באמת - כי להיות מי שאני זה מבייש, זה לא מספיק מוצלח

עומס המטלות והריצה ממקום אחד לשני משאירים אותך בלי טיפת סבלנות. אפשר לשמוח עם הילדים באמת, גם בפורים?

הילדים מביאים את השיחות על פוליטיקה ועל התרחשויות עכשוויות אל הבית. איך מנתבים את השיחות האלה לכיוונים חיוביים, ללא לשון הרע?

האם אני, אמא, צריכה להיות רכזת חברתית האחראית על משחקי חברה, או אולי להיות צוות הווי ובידור של הילדים שלי כדי שלא ישעמם להם?

הדבר היחיד שאנחנו רוצות לעשות בתור אימהות שאכפת להן מהילדים שלהן, מה"בן אדם לחברו" שלהם, הוא שהילד או הילדה שלי לא יהיו שותפים למצבים כאלה

אם יוני היה רגיל לקבל משמעת בריאה ונכונה בבית, הייתה לו בוודאי משמעת עצמית, ואכילת המעדן שלא בזמן הנכון לא הייתה בכלל פיתוי בשבילו

גם אתן חושבות לפעמים מחשבות שמושפעות ממה ששמעתן או ראיתן במקומות אחרים, ושוכחות לבדוק אם המחשבות האלה באמת נכונות?

החיים זו עסקת חבילה. או שאתה מקבל את מה שקיבלת, עם החסרונות ועם היתרונות גם יחד, או שאתה מוותר על הכל

לפעמים קורה שאנחנו חסרות סבלנות, שאנחנו צועקות על הילדים. אז לאיזה סוג אמהות אנחנו משתייכות במצבים האלה?

פרחים ועציצים משקים ומטפחים, אבל הם תמיד נובלים. אני הפרח שלך, אבל פרח אחר, פרח שאת משקה ומשקיעה בו כל הזמן. מכתב מרגש לאמא, מהפרח שלה

למה הילדים שלנו מפסיקים לספר לנו מה קורה איתם? ואיך אנחנו מגיבות כשילד מספר לנו שקשה לו?

טור מיוחד לרגל יום הילולת הבבא סאלי: איך נגדל את הילדים שלנו בקדושה ובטהרה, עם אמונת חכמים?

כל אמא יכולה לזכות לילדים כאלה. זו תוצאה של חינוך טוב, תוצאה של השקעה ושל תפילות כמובן. סיפור מרגש

איך נצליח לחנך את הילדים שלנו לכל כך הרבה דברים בבת אחת? על המשמעת שהיא הבסיס לכל ההצלחות

איך מרגילים את הילדים לאכילה בריאה, ומה עושים עם כל הממתקים שהם מקבלים בגן?

למה לילד לא אכפת מזה שהוא מאחר?! למה הוא לא קם בזמן? התשובה פשוטה: כי לך זה אכפת יותר מדי

כשהילדים מתחילים לקנא זה בזה על הדברים שהם מקבלים – מה אנחנו, כהורים, יכולים לעשות?

למה הילד שלי חושב שמגיע לו פרס אם הוא סידר את החדר, או מתנה לקראת המבחן?

לשבת ולחשוב דברים טובים על הילד שכל כך מכעיס אותי? איך אפשר לעשות את זה?