כל התכנים של הרב משה שיינפלד

תכונת השכחה שהטביע בנו בורא עולם, היא חיונית מאוד. כך קל לנו יותר לפתוח "דף חדש", ולהתגבר על משקעי העבר. יחד עם זאת, בורא עולם מצווה אותנו ללכת לפעמים נגד טבע השכחה. לא מדובר בשכחת השכל, אלא בשכחת הלב. כאותן טיפות אשר בכוח התמדתן מחוררות את האבן, כך מצווה ועוד מצווה, לימוד ועוד לימוד, מטפטפים לתוך תודעתנו את האמת

בפרשה זו מובאים דברי הפרידה של משה רבינו מהעם, לפני כניסת העם לארץ ישראל. בימי בין המצרים מהדהדים דבריו של משה: מצוות התורה לא רק שאינן מגבילות, אלא רק דרכן יכול אדם לצאת מהמצר אל המרחב. לא כל מה שנראה מרחב הוא אכן מרחב. בן חורין אמתי הוא אדם המסוגל להגביל ולתחום את עצמו. "בצר לך... ושבת עד ה' אלוקיך, ושמעת בקולו"

כאשר אדם כועס, הוא מרגיש שכוח זר 'משתלט' עליו, הוא מרגיש שה"אני" האמתי שלו נעלם, ובמקומו שולט מישהו אחר. בדרך כלל, בזמן שהכעס שולט, לא מרגישים את הזרות הזו, רק אחר כך, כשקצת מתחילים להירגע, וה"אני" חוזר, פתאום מבינים מה קרה. החכמה היא לא לתת ל"אני" לברוח. דבר תורה לפרשת מטות-מסעי

כיצד יכולים אנחנו, דור שנולד אל תוך הגלות הארוכה, להתאבל על חורבן בית המקדש שלא הכרנו? פרשת השבוע מגלה לנו, עד כמה חזק הקשר בין הקדוש ברוך הוא ובינינו. גם אם אנו מרגישים אבודים – בגלות כללית או בגלות אישית – שכינתו מלווה אותנו, עד הגאולה

מי מתלמידיו של אברהם אבינו? ומי מתלמידיו של בלעם הרשע? המשנה בפרקי אבות מלמדת אותנו את שלושת העיקרים של תלמידי אברהם: עין טובה, רוח נמוכה, נפש שפלה. מה זה אומר? ואיך חותרים לשם? דבר תורה לפרשת בלק

נשיכת הנחש שבפרשתנו מזכירה לנו מכמה קושי וכאב מציל אותנו השם בכל רגע, ואנחנו לא מבחינים. אם נזכה לראות איך ידו הטובה של השם שומרת עלינו, נמצא את הרפואה לנשוך הנחש – התרופה שמביאה לחיים בהירים ואמיתיים

דווקא אנחנו, כמו שנוצרנו, עם הנתונים והקשיים הייחודיים שלנו – כך רצה אותנו הבורא לעבודתו. אם נקבל את זה, נוכל לצמוח ולהשתנות בשמחה, ללא קנאה ותחרות. דבר תורה לפרשת קורח

העין היא איבר מיוחד, שונה משאר האיברים שלנו. הבורא יצר אותה כך, שנהיה מוכרחים לעצום אותה בכל כמה שניות. חכמינו מגלים את הסיבה: את מה שראינו בעינינו, קשה לשכוח. על חשיבותה של שמירת עיניים

בפרשת בהעלותך אנו לומדים ממשה רבנו, לנסות ולהפוך את רצון השם לרצון שלנו ממש. הכוח לוותר על רצוננו כשהוא מנוגד לרצון הבורא, ולרצות בכל דבר בו חפץ השם – זוהי המעלה הגדולה עליה אמר רבן גמליאל, "עשה רצונו כרצונך, כדי שיעשה רצונך כרצונו"

האגדה מספרת שבת היענה טומנת את ראשה בחול כדי לא לראות את הסכנה * אבל האמת היא שזהירותה של היענה מצילה את חייה * מה מטרתו של הפחד שמעוררות בנו הקללות של פרשת בחוקותי?

מנוחת האדמה מאפשרת לה להתחדש ומשבחת את יבוליה – אבל לא זו הסיבה למצווה השמיטה. שנת השמיטה היא יום השבת של האדמה – אחרי שש שנים של חול, שנה אחת מוקדשת לנשמה

דרכה של התורה מסתעפת למקומות הרגשיים העדינים ביותר של חיינו, ואין שעה קשה כמו אובדן של אדם יקר. דווקא בצל המוות והאבל, התורה מבקשת מאתנו לקדש את החיים

פרשת 'קדושים' עוסקת במצוות רבות שבין אדם לחברו. בכל מידה, גם הטובה ביותר, יש להשתמש בזהירות. התורה מבקשת מאיתנו לעצור, ולשאול את עצמנו מדוע אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים

הנגעים באים בנסיבות רוחניות בלבד. כשבני ישראל היו שלמים ויראים, פתח הקדוש ברוך הוא 'ערוץ תקשורת' ישיר, שדרכו הם ידעו את מצבם הרוחני האמתי

המנורה נמצאת בצד דרום – צד שהשמש דרה בו תמיד. אך טבעי הוא, שהמנורה - סמל החכמה והאור, נמצאת בצד דרום

צורתו החיונית של המזבח – רבוע. מדוע עליה להיות בצורה זו, ומה הדבר מסמל עבור האדם?

הנשיאים הציעו מיוזמתם להשלים את מה שבני ישראל לא יביאו למשכן. לכאורה מדובר בנדיבות לב. אם כן, מדוע נחשדו בעצלות? מדוע לא זכו להשתתף בעצמם?

טבע החירות והשאיפה לעצמאות מוטבעים באדם עוד מיום היוולדו, אולם כולנו מבינים, שפעמים רבות חירות אמתית היא דווקא ההגבלה

אחד מהפירות שאליהם נמשלו בני ישראל, הוא הזית. הדימוי לזית מופיע בוואריאציות שונות ובמקומות רבים, הן לעץ הזית עצמו והן לשמן המופק ממנו

נוכחותם התמידית של המוטות בארון מעידה על כך, שתורת השם אינה קשורה וזקוקה למקום אחד, אלא ניתן לקבוע אותה בכל מקום שהאדם חפץ