כל התכנים של הרב משה שיינפלד

משה רבנו חשש על השבטים שלא "יתקוטטו". ומה נאמר על עצמנו?

הערכה נמדדת כאשר יש אלטרנטיבה, ולבני האדם יש אינספור דברים העלולים להטעות אותם. כאשר אדם עומד איתן בדעתו ומעריך את התורה על פני הבלי העולם – זו גדלות

שלושת ה"סיבובים הקטנים" של הימים (שבת), השנים (שמיטה), ושבע השנים (יובל), מקרבים את האדם לסופו של ה"סיבוב הגדול" - האלף השביעי, שהוא תכלית הבריאה

לא קל הטיפול ברגשות האדם, ומדהים לראות כל פעם מחדש, כיצד מאירה התורה את חיי האדם גם ברגעים הקשים ביותר, ומורה לו כיצד להאיר את אפלת הצער

בני ישראל היו רגילים במשך כל שנות הנדודים במדבר, שהבורא עשה עבורם הכול – האכיל אותם בלחם מן השמים, השקה אותם במי באר ועוד. והנה, לפתע הם מקבלים מצוות הקשורות לעבודות אדמה פיזיות

משקל של כל גרגיר בפני עצמו הוא כלום, אולם כשהגרגירים מצטרפים אחד לאחד, הם מסוגלים לשאת את הים. אם נעשה חשבון נפש עם עצמינו, איזה מבול של דברים בטלים נשפך מפינו משך שבוע שלם, הסיכום יהיה מפחיד

הלשון בודדה בין כל זוגות האיברים. היא יכולה לחבר, אך יכולה גם להפריד. על המצודה הרעה של היצר הרע

הדעת אמורה לגבור על הדמיונות, הפחדים והחששות. משה אומר לאהרן - בורא עולם בחר בך, זה הרגע שלך. תסלק את הדמיונות, "הוי עז כנמר" ובוא קרב אל המזבח

גם כשאדם עוסק בעניינים גשמיים, עליו לקדש את החומר ולתת משמעות לכל מה שהוא עושה

מצד האמת, הקול קורא לנו כל הזמן, גם אחרי חטא או עוון. כל מי שאוזניו כרויות, יכול לשמוע את קולו של השם מדבר אליו

אלוקים ציווה את משה לעשות את המקסימום שהוא יכול, ורק אחרי שמשה יקים את המשכן ויעשה את המקסימום מבחינתו, רק אז תבוא העזרה משמים והמשכן יעמוד מאליו בדרך נס

מדוע התורה מזכירה גם את עניין העבודה בששת ימי המעשה, ואיננה מסתפקת בציווי על אי עבודה ביום השביעי?

היסטוריונים רבים מנסים לפצח את תעלומת ההישרדות של עם ישראל, והנה התשובה. אלוקים תמיד מניח את ידו עלינו

כיצד מוסקים עץ זית? המוסק לוקח מקל ארוך וחובט בענפי הזית, וכך הזית נופל היישר לאדמה. אנלוגיה מרתקת בין האדם לעץ הזית

למרות ליכודן של החלות, לא פגמו החלות זו בזו ולא השחיתו זו את זו, אלא כל חלה נשתמרה בעצמאותה ובתחום המיוחד שלה

מצוות הפריקה אומרת לנו - תעזוב ותשליך את מה שבלבך על שונאך, ותעזור לו. עיקר מצוות הפריקה הוא פריקת השנאה מהלב. לא קל להשליך את השנאה מהלב, אך זהו צו השעה

בשר ודם יכול לצוות רק על אי עשיית הפשע עצמו. הקב"ה מצווה בתורתו לא רק למגר את התופעות, אלא לנקות את השורש

על כל אדם למצוא "מקום" משלו, בו הוא יוכל להכות שורשים ולבנות בניין פנימי בעל יסודות איתנים, ורק אז יוכל גם להתפשט ולהתרחב

אדם יצא מביתו בשעות הבוקר, כשהבית היה "הפוך" ומבולגן, וכשהוא שב בערב, הוא רואה שביתו נקי ומסודר להפליא. מה הסדר "אומר" לו? שמישהו סידר את הבית

מהי המטרה העיקרית של מכות מצרים, ומה בדיוק נחשב אצלנו ל"נס"?