סיון רהב מאיר: אלה לא פיגועים רגילים. אלה פיגועי תודעה
הסיפור הוא לא בן אנד ג'ריס, אלא הערעור הקיומי של הביטחון שלנו. אנחנו זקוקים ל"חומת מגן" הסברתית
הסיפור הוא לא בן אנד ג'ריס, אלא הערעור הקיומי של הביטחון שלנו. אנחנו זקוקים ל"חומת מגן" הסברתית
החוויה היהודית של עומרי כספי, עצה טובה על פרספקטיבה מספר דברים, החלום של ישי ריבו, והדרך להעביר דברים מהשכל אל הלב
אנחנו לא מקוננים אלפיים שנה על חורבן הבית רק בגלל הבלגן במליאה, אנחנו רוצים הרבה יותר מזה. מילים כמו גאולה או קדושה לא הפחידו את אבותינו מעולם
המהומות מימי "שומר החומות" נרגעו. בפועל, זה לא כך. מתרחשים פה המון אירועים, אבל הם לא הופכים לכותרת ראשית. הם בשולי החדשות, ברמת המבזק, ואנחנו פשוט לא מחברים את הנקודות לתמונה שלמה
שני אביגל, אמא של הילד עידו אביגל ז"ל בן ה-5 משדרות שנהרג במבצע "שומר החומות", מספרת לסיון רהב מאיר על היוזמה המקסימה והמרגשת שלהם, להנצחת זכרו
מיהם אותם 700 ישראלים שהשקיעו מיליונים, וחשבו שזו הדרך הנכונה והבטוחה להתעשר, ולא השקעה סולידית עם אנשי מקצוע שבאמת מבינים ומנוסים בתחום?
זו אחת התמונות המביכות בתולדות הכנסת: ח"כ יצחק מאיר הלוי מגיע עם חולצה קרועה מההלוויה של אחותו, להצביע במליאה. זה סיפורה של האחות
הכי קל ללכת לארגונים הממוסדים, שכבר יש להם פאנלים וימי עיון ודוברים ויחסי ציבור, אבל יש כל כך הרבה מה לעשות בחברה הישראלית, במקומות הפחות-מוכרים
זו כבר לא השואה ולא מלחמת העצמאות, אלא היכולת לקיים שגרת חיים טובה ומבורכת
הפסוק הכי אופטימי בתורה, לאן מוביל אותך מסע החיים, הכוח של הפה, ויציאת מצרים הפרטית של כל אחד מאיתנו
גם אם יש מה לתקן בממסד, נבנתה פה מערכת סטטוס קוו של כשרות, קבורה, נישואים ועוד. לפעמים לא הקללות הבוטות מעליבות, אלא דווקא המשפטים המנוסחים היטב
יותר ממיליון וחצי ילדי הגנים ובתי הספר היסודיים יצאו השבוע לחופש הגדול. כל הטוב וכל הרע של העולם מחכה להם בחודשיים הקרובים, גם בחוץ וגם בבית
כמה מפתיע. אפילו אם אתה בן של קורח, אפילו אם המחלוקת כבר התחילה, אפשר להתחרט. גם בימינו: אדם שבחר מסלול לא נכון יכול להתחרט
3 סיפורים קטנים-גדולים על הרב קאפח זצ"ל, הסיפור המרגש של הרב ד"ר יצחק הרצוג, שנת הלימודים המסתיימת שרק מתחילה, ועשרת היהודים המשפיעים
מיהן הדמויות המשפיעות שבוחרים התלמידים בתחילת השנה, ואת מי הם בוחרים בסופה?
לא כל דבר צריך לשתף, מעשים טובים של בני נוער, לזכור את "השופט כל הארץ" והתפקיד שלנו בכל הבלגן
מה משותף לכל חמשת האירועים האלה? הם שברו את השגרה היומיומית שלנו וניפצו אותה, הם ביטלו את הכללים הרגילים שהיינו בטוחים שיתקיימו לנצח
אלפי שנים, במצבי משבר קשים הרבה יותר, מצאנו נחמה בפסוקים הנצחיים האלה. דווקא בלעם שמגיע מבחוץ, רואה טוב יותר מי העם הזה, מה חוזקו ומה עתידו
מה שראינו השבוע אינו ניצחון בבחירות של השמאל, אלא ניצחון המידות הרעות על המידות הטובות בימין
הציבור לומד להסתכל על המציאות ולומר תודה. בואו נאמץ את המנגנון הזה מפרשת השבוע - אלינו השבוע: אין שום חג כרגע, אבל משהו באוויר נורא חגיגי