הרב משה שיינפלד

דווקא בגלל שהדמעות באות ממקום פנימי וטהור, הן עלולות לגרום את ההיפך. אם אדם פוגע במישהו אחר, פגיעה המובילה לדמעות אצל הנפגע, הדמעות הללו עלולות להביא על הפוגע צרות צרורות

על כל אדם באשר הוא, גם אם הוא "גדול שבגדולים", חלה חובה להידמות לאלוקיו ולסייע גם לקטן ממנו

היא יכלה להמשיך לשכן אותו בחדר רגיל בביתה, אולם היא רצתה יותר מזה. היא רצתה לשפר את תנאיו ולבנות עבורו מקום אירוח מיוחד. והיא זכתה

רק אם אתה תהיה ברכה לעולם ואור לגויים, רק אם תמלא את תפקידך נאמנה וחייך יהיו קודש למטרות האלוקיות, או אז יגדל שמך בגויים

מה אפשר ללמוד מתיאוריית מיגור הפשע של רודי ג'וליאני? לקרוע את החוט בעודו דקיק

כולנו מועדים בשלב כזה או אחר. מוכרחים אנו להתאזר בגבורה ולהשתדל לא לחטוא, אולם כשזה כן קורה, אל לנו ליפול אל תוך זרועות הייאוש ובכך להילכד בשנית ברשתו של היצר.

מציאות החיים היא, שכמעט כל דבר טוב נקנה בייסורים. אדם מוכרח לעמול ולהזיע קשה כדי להשיג הישגים ותוצאות בכל תחום מתחומי החיים, בפרט בעניינים רוחניים

אדם אכל פרוסת לחם, והוא מודה לאלוקיו לא רק על הלחם, אלא על יציאת מצרים, על הברית, על התורה, על עצם החיים, על יופי וחן העולם, על החסדים המקיפים אותו מכל עבר

העצמות שאסור לשבור בקרבן פסח, המזלגות של הפרופסורים והגמלים של הבדואי הזקן מציבים תמרור אזהרה לסיטואציות מחיי היום יום שלנו: אין לגרד פירורים!

אדם יצא מביתו בשעות הבוקר, כשהבית היה "הפוך" ומבולגן, וכשהוא שב בערב, הוא רואה שביתו נקי ומסודר להפליא. מה הסדר "אומר" לו? שמישהו סידר את הבית

מדוע ראויים בני ישראל לגאולה גם כשמצבם הרוחני ירוד כל כך, כפי שהיה במצרים? הסנה והמטה ממשילים את ההסבר

"הצור – תמים פעלו, כי כל דרכיו משפט". כלומר, פעילותו המעצבת של השם – בכל שלב של היצירה – היא גמורה ושלמה

בחייו של כל אדם יש עליות וירידות, קימות ונפילות. אם אדם כבר לא יכול "לצאת", אם הוא כבר לא יכול למעוד, חייו כבר אינם קרויים חיים

היכולת לרחם ולסלוח, לעצמנו ולעולם, היא היכולת לתת אמון בעתיד. אנחנו סולחים לעצמנו לא כוותרנות, אלא אנו חשים בתוך עצמינו שלמרות שכעת אנחנו מצויים בכישלון – עוד נשכיל להצמיח כוחות חדשים

אני באמצע חיי, כבר מזמן בחרתי את דרכי ומאוחר מידי לשנות אותה. משפחתי חינכה אותי בדרך מסוימת, אני חלק מחברה, איך אני יכול להשתנות ולשנות את הרגלי?

מדוע שוברים את המצה ב"יחץ"? ומדוע מצפינים את האפיקומן? הכל על המצה, המסמלת את הענווה

עלינו להבין, מדוע המזבח מוריד דמעות על זוג שנישואיו כשלו והקשר ביניהם פסק? מה הקשר בין גירושין למזבח?

החומר ממנו נחצבו הלוחות היה אבן – חומר גשמי, אבל אצבע אלוקים "נגעה" בו ועיצבה את צורתו. בלוחות לא הייתה הפרדה בין החומר והרוח, כך שהחומר הגשמי הפך להיות נושא דברו של השם

מה הקשר בין המרור לבין יציאת מצרים? מדוע נעשתה הגאולה דווקא בלילה? ומתי תגיע הגאולה העתידית?