הורות

"אבל אני לא מבין פה כלום!" בוכה הילד. דיאלוג מפעים בין אב לבנו שילמד אותנו קצת על אמונה ובטחון, על הקשר שלנו עם הקב"ה ועל הדברים הכואבים שאנחנו עוברים...ולא מבינים

באיזשהו שלב שמתי לב כי הבכור - הרגוע, השקט, טוב הלב, עסוק במהלך חייו הצעירים בוויתורים אינסופיים. באחת ההזדמנויות אף שח לעברי, "אני מוותר לה כי אין לי כוח לשמוע את הצרחות שלה"

אם גם את נמנית עם האנשים שקשה להם לסרב ולומר "לא" - המאמר הזה בדיוק בשבילך. כיצד ניתן לומר "לא" ולהישאר רגועים? אודליה מימון במאמר חובה על האנשים שלא נותנים מספיק מקום לצרכים של עצמם

רות היא ילדה רגילה כמו כל הילדות, אבל יש לה בעיה קטנה וסיבה לבנות הכיתה לצחוק עליה, מה שפוגע לה בביטחון העצמי. כיצד תוכל האם לעזור לבתה? דקלה יוספסברג עם התשובה

אם התנהגו הוריכם בדרך כלל בחוסר עדינות, באדישות, היו רדופי חרדות, חולניים או מדוכאים, ייתכן שתהיה לכם נטייה לכפות על ילדיכם להעניק לכם מה שמעולם לא קיבלתם

אחת המטלות המרכזיות המוטלות עלינו כהורים היא לדעת להבחין בין עיקר וטפל בביקורת הקיימת בבית בכלל וכלפי הילד בפרט

לעיתים הורים תמהים: מאיפה הילד לקח דיבור לא נאות? מהיכן הפנים מסר כה גרוע? שהרי תמיד ב"סדרות החינוך" שעשינו לו, הסברנו לו שצריך להיות ותרן וסלחן...

להיות אמא: לגדל, לחנך, ללמד, להסביר, לדאוג ולתת הרבה מעצמך למען הילדים. להיות אישה: להבין, להקשיב, לתמוך, לאהוב ולתת הרבה מעצמך למען הבעל. להיות אישה ואימא, לתת הרבה חום ואהבה למען המשפחה

כשתינוק נולד, הוא נולד עם מטען גנטי של אינסטינקטים לסיפוק צרכיו הביולוגיים כדי שיוכל להמשיך לחיות, אינסטינקטים אלו מלוים אותו בשלבי הגדילה השונים. ומה התפקיד שלנו?

"איי, איי, איי, נשים יקרות מפז, אמהות מסורות, לנוכח כל הסיפורים שאני שומעת מסביב... נותר לנו רק להביט למעלה ולצעוק - משיח!". אוה הכימיאן משתפת בסדר היום המטורף שלה, או אולי גם שלכן. ויש גם טיפים, כמובן

עיצוב דמותו הרוחנית של הילד, כלומר עולם הערכים שלו, שאיפותיו, אמונתו, מבטו על החיים וכו', מתבצע בעיקר באמצעות שיחות המחנך, הורה או מורה, עם הילד

הורים רבים מתלבטים בזמננו, מסיבות שונות, בשאלת כדאיות הרחבת משפחתם. חלקם מבקשים להקל מעליהם את עול הטיפול בילדים נוספים וחלקם חוששים מהעול הכלכלי אשר יוטל עליהם כהורים או מפגיעה בקריירה המקצועית שלהם

הורים רבים אינם מודעים לחשיבות האהבה שעליהם להקרין על ילדיהם. אהבה אינה קוביית שוקולד כי אם ויטמין חיוני. אולי החיוני ביותר שילד אמור לקבל בבית הוריו. מי אינו זקוק לאהבה?

הורים ומחנכים רבים חפצים להגיע לליבם של ילדיהם וחניכיהם, אך לא תמיד זה מצליח. ד"ר עוז מרטין מעניק בידינו את המפתח לשיחה נכונה ומוצלחת, ומגלה כיצד נוכל להגיע לקשר של השפעה

כל אמא נתקלת בתופעה הזאת – אחד הילדים מתקשה לבצע תפקיד כלשהו המוטל עליו, ומגלה פיגור אחר חבריו. זה יכול להיות קושי בדיבור, בכתיבה, בקריאה... על פי רוב, במצב כזה, האם נלחצת ומנסה לקדם את הילד בכל האמצעים העומדים לרשותה. מפתיע, שפעמים רבות, למרות כל המאמצים, לא רק שאין שיפור, קורה בדיוק ההפך...

אפשר לעבוד עד מאוחר ולהיפגש עם הילדים רק כשמשכיבים אותם לישון, אך מסתבר שיש לכך מחיר. והוא לא פשוט

נשים ואימהות רבות עושות מאמצים להיות מושלמות. הן לא כועסות לעולם ותמיד עומדות לרשות בעליהן וילדיהן. אבל, כידוע, להיות מאה אחוז, זה מתכון בדוק לתסכולים ולכישלונות, כי זה פשוט בלתי אפשרי. כך מתעוררים רגשות אשמה והכעס הולך וגובר...

לפני המון זמן, במקום רחוק מכאן, צמח עץ תפוחים ענק. ילד קטן מהשכונה, אהב לבוא ולשחק ליד העץ מדי יום אחרי הלימודים. הוא טיפס לצמרתו, קטף תפוחים ואכל בהנאה, ואחר כך נשכב מתחת לעץ - לחטוף תנומה בצילו. הוא אהב מאד את העץ, והעץ אהב אותו