ילדים

תאונת קשה באתר בנייה בבת ים, בצומת הרחובות 'הנביאים' ו'הקוממיות': מנוף שקרס גרם לפציעתו הקשה של המנופאי, וכן לגבר נוסף שעמד ליד מכונית שעליה קרס המנוף. הגבר נפצע באורח בינוני ואב ובתו בת התשע, שנכחו אף הם במקום – נפצעו באורח קל. מנכ"ל חברת המנופים: "העניין נמצא בבדיקה, וטרם ידוע מה גרם לקריסה"

הכל התחיל ביוזמה של אישה מבני ברק שעברה לירושלים וגילתה שהילדות שמשחקות בחצר לא ממש יודעות משהו על יהדות – או על שבת. היא הזמינה אותן לביתה מידי ליל שבת, ומשם צמחה היוזמה והפכה לתופעה ארצית. וכן, גם אתם יכולים להצטרף למהפיכה

"אני בזה לכם מערכת החינוך, בזה לכן צוות הגן, בזה לכן אימהות ומאחלת לכן שהילד שלכן לעולם לא יהיה במקום הזה – של 'ההוא'. שלעולם לא תדעו מה זה ילד בן שש, שפותח את הדלת כל יום בחזרה מהגן, מעיף את התיק ונזרק על הרצפה". פוסט של אימא לילד מנודה, הצליח לרגש רבבות 

מחבלת ניסתה לדקור שוטר, ולאחר מכן רצה לעבר גן משחקים של ילדים ונעצרה. ברשותה נמצאה סכין

היא רק בת ארבע אבל כבר יודעת להסביר היטב שהביצה שהיא אוכלת זה חלבון, הלחם זו פחמימה והיא לא שותה מיץ תפוזים אלא ויטמין C. צפו במתיקות

למה כל אירוע בגן מחייב חלוקה של פרסים ומתנות? איזה מסר אנחנו מעבירים בכך לילדנו? הילדים שלנו לא יכולים לעמד בפרץ, אבל אנחנו כן

פשוט לאכול אותו: ילד מתוק וצדיק מחוץ לארץ, שמידי יום מברך את חיילי צבא ההגנה לישראל

עדיאל המתוק בן החמש, לא אוהב ללכת לגן - ויש לו סיבה טובה. היות והוא כבד שמיעה, הגן שלו נמצא במרחק שעתיים נסיעה ממקום מגוריו ופשוט נמאס לו. אמו של עדיאל: "בן חמש לא אמור לבלות שעתיים בנסיעה כל יום. תמצאו פיתרון לבן שלי"

שוטרי אגף התנועה של משטרת מחוז ירושלים, נדהמו אתמול (ב') נוכח המחזה שנגלה לעיניהם: ברכב פרטי שחלף על פניהם בכביש בצפון העיר, ראו השוטרים ילדה קטנה שאוחזת בהגה ו'נוהגת' בעצמה. "ההחלטה להושיב ילדה מאחורי ההגה ולאפשר לה לנהוג, צריכה להיעשות במגרש המשחקים ולא על הכביש"

אני מאמינה בדרכי ושמחה בחלקי. עם כל זאת אני חשה שהשאלות הללו מדגדגות לי ואני זקוקה לתפיסת עולם מסודרת

אנחנו יודעים, אבל לא נספר... כי אין הברכה שרויה אלא בדבר הסמוי מן העין

מה אפשר עוד לבקש, כשהילד הקטן בוחר בתורה ולא בשטר כסף שמוצע לו. "וזכנו לגדל בנים ובני בנים, חכמים ונבונים. אוהבי השם, יראי אלוקים"

נו, את רואה, אמא? כל כך הרבה ילדים - עכשיו זה קשה, אבל בעתיד נראה את הפירות!

מה גורם להורים לאבד תקווה עד כדי כך שהם מוכנים למכור את ילדיהם תמורת קצת כסף זמין? המשבר ההומניטרי בסוריה מרקיע שחקים

בסרט הזה אתם מוכרחים לצפות: ניסוי חברתי שנעשה בארה"ב, בדק מה הסיכויים שהעוברים ושבים יסכימו להדליק אש לילד בן עשר, עם סיגריה בידו. והתוצאות? משמחות למדי. רובם הגיבו בכעס, אחדים חלפו על פניו בנונשלנטיות אבל... אחד מהם הצליח לגרום לו לבכות (מהתרגשות כמובן) 

"רופאים ומהנדסים הם לא האנשים המאושרים היחידים", אומר מנהל בית ספר בסינגפור במכתב מרגש להורי תלמידיו. "בין התלמידים ישנם כאלה שהציונים פחות חשובים עבורם מכישורים אחרים שיש להם. גם אם הילד שלכם מקבל ציון נמוך, אמרו לו שאתם גאים בו ואוהבים אותו, ותראו אותו כובש את העולם".

מה הייתם עושים אם המאמצים של ילדכם להשתלב בגן, ולהתקבל חברתית - היו עולים בתוהו? אם לילד 'חריג' במכתב מרגש להורים לילדים 'רגילים'. "אל תחששו מהילד שלי. נכון, הוא שונה. אבל הוא לא אלים - הוא פשוט מביע את הרגשות שלו דרך התפרצויות בלתי נשלטות. זכרו שאפילו חיוך אחד שלכם יכול לשנות בשנייה אחת את הסיטואציה מקצה לקצה, ולהפוך את היום שלו - למאושר"

ג'ורג'יה, ארה"ב: אם בת 32 ובתה בת השנה ושלושה חודשים - אובחנו כלוקות בסרטן - באותו החודש. "למרות הכאב מהמחלה שלי, אף פעם לא חשתי כמו שאני חשה עכשיו, אחרי שאמרו לי שגם התינוקת שלי חולה באותה מחלה ארורה. כל הגוף שלי בכה. 'אבל זה מה שאני צריכה לעבור', זעקתי. 'זה לא המאבק של התינוקת שלי'

מה קורה כשאני חולה? אימא היא עיקר הבית. אם בא לנו על ההגדרה הזאת ואם לא - זאת האמת. אנחנו המרכז, הכול יוצא מאיתנו והכול מתרכז אצלנו. הקטנים לבושים בבגדים לא שלהם, הבית הפוך, והשליח של הפיצה מגיע ערב אחרי ערב

פוסט שנתקלנו בו בפייסבוק, של אמא ששכחה את בתה באוטו אך נזכרה רגע לפני שזה היה חלילה מאוחר מדי - הצליח לרגש. לפניכם מקצת מהדברים שכתבה