שו"ת התניא: למה לכפות את היהדות על הילדים?

אם אתה בעצם אומר שאתה לא משוכנע שיש ביהדות אמת שצריך לחנך אליה, ולא נראה לך שתפקידך לזרוע בנשמות הרכות שהופקדו בידך זרעים של קדושה ושל תורה, אז באמת כדאי שתיתן לקטנטנים כמה שיותר חופש. אולי כך הם יגיעו ליהדות אמיתית. אתה הרי לא מאמין ביהדות אלא בכך ש"אין אמת אחת".

אבל אם אתה מתכוון לומר שהיית שמח שהילדים שלך יבחרו בתורה מרצונם ולא רק כי כך חינכו אותם, דע לך שהחינוך לתורה ולמצוות כבר מהגיל הרך ביותר הוא זה שמאפשר את החופש לבחור בהן בחירה בשלה ובוגרת בגיל המתאים.

בוא נסתכל על העולם שלתוכו אתה מגדל את הילדים: האם זה עולם של בחירה חופשית? טוב ורע, אמת ושקר, מונחים להם זה לצד זה פיפטי־פיפטי ורק מחכים לחמוד שיכריע ביניהם?

התמונה האמיתית היא ממש שונה. העולם מלא מכשולים ועיכובים שמקשים על הבחירה בטוב ומקלים עד כדי גיחוך את הבחירה ברע. הסחורה של היצר הרע זמינה, נגישה, קלה להשגה ואינה דורשת שום מאמץ. הסחורה של היצר הטוב, לעומת זאת, דורשת מחשבה ומאמץ, משתלמת בגדול בסוף הדרך אך לא ממהרת 'להדליק' את מי שמחפש לעצמו חיים קלים. אז במה יבחר הבן שלך, כשיהיה גדול? אילו כלים יהיו לו לברר לעצמו את האמת בראש צלול, ללכת על הקשה והאמיתי ולא על הזיוף הזמין והמזמין?

זה התפקיד שלך. כשאתה דואג לסביבת חיים של קדושה עבור הילדים שלך, אתה מגן עליהם מפני כל הבלבולים שממלאים את העולם ועוזר להם לפתח מגיל רך את החושים הרוחניים שלהם. כשאתה מטעין אותם בכמה שיותר תורה ואהבה לה' וליהדות שלהם, אתה מאפשר להם חופש ממה שמשעבד כל־כך הרבה ילדים אחרים בני גילם וסותם להם את החיישנים לקדושה. כך, כשיגיעו לגיל שבו בוחרים, יש סיכוי שתהיה להם בחירה חופשית.

ובעצם, כל זה מתחיל הרבה לפני שהילדים נולדים. בזוהר הקדוש כתוב שכל נפש מקבלת לבושים רוחניים (חיישנים) מאלו שזוכים להיות ההורים שלה. זה אומר שכשאתה דואג שההתנהגות שלך תהיה טובה יותר, טהורה יותר, קדושה יותר, אתה בעצם משיג עבור הילדים שלך תנאי פתיחה טובים יותר. 

מתוך הספר תניא לאנשים כמוני וכמוך - מאת הרב אליעזר שם-טוב ודובי ליברמן