ילדים

ילד בן 9, תושב חברון, שיצא היום לקבץ נדבות בכביש 65 באזור ואדי ערה, נפגע מרכב בעת שניסה לחצות את הכביש. בדרך נס, הילד הצליח לקום על רגליו - שניות לאחר התקרית. לאחר שקם על רגליו, מבולבל ומפוחד, רץ הילד במהירות לצד השני של הכביש, ואנשים שהיו במקום זינקו אליו ממכוניותיהם והזמינו צוות מד"א, שלאחר טיפול פינה אותו במצב קל עד בינוני

בן חמש הציל דיירי בניין בשיקגו משריפה גדולה שכילתה את כל הדירות, על תכולתן. "אני כל כך שמחה שהוא היה שם", מספרת כעת אחת הדיירות

זוכרת את ההרגשה הזאת? האמת שזה היה די מזמן, אולי מיד אחרי שנולדת זה נעלם, אבל תני סיכוי, ילדה. המכתב שלעולם לא יישלח

מדוע התמונה הזו הצליחה לרגש אלפים ברשת, ולמי שייכת הבובה שבתמונה?

איזה הורים אתם? משגיחים צמוד? בטוחים? או שאתם לא נוכחים בחייו של הילד? ומה הנכון?

שמחת הילדים בבית הרקיעה שחקים, ושמחתה של שבוּש שחקה רקיעים. כבר ניצב אני בטור המכוניות העומדות ברמזור לכיוון שמאל ברחוב רבי עקיבא־הרב קוק. רואה אדום וממתין לירוק, אבל במקום זאת הגיע השחור. צליל מנגינת הטלפון מנדנד לי את נדנודו

נכון שזה מה שהילדים רוצים, כיוון שכך הרגלתם אותם. אבל האם הייתם מאכילים אותם גם בספרי ג'אנק?

מה קורה ברגע שהמים במזרקה יורדים? נראה אתכם מצליחים לעבור מתחת (לפחות במחשבה תנסו)

"ילד למכירה ב50 דולר. במצב קצת חלוד, אבל עובד חלק": מודעה תמימה שפורסמה באתר מכירות, הצליחה לזעזע את אמות הספים של הגולשים. "מי מפרסם כזה דבר במדור צעצועים? זה מזעזע", אמרה אחת הגולשות בתקשורת המקומית 

זה מה שקורה כשרוכבי אופנוע רוכבים על המדרכה: אין ספק שהתיעוד הזה יכל להיגמר אחרת לגמר(ע)

החדר שכל ילד ישמח לקבל: כך אוספים את הצעצועים בקלי קלות ובלי להתאמץ

אמרתי "תוכנית" בלי כוונה? עוד לא עברו דקות מספר בתוככי הסעודה, ואנו מבחינים ששבוּש כבר אינה קופצנית כמקודם. החיוכים והשמחה התחלפו במבטים קפואים וחמוצים

ביחס שלנו לילדים אנחנו משפיעים לא רק על המצב הנפשי שלהם, אלא גם על התגובות הביולוגיות שלהם. וגם: כמה חשוב לדבר על התבוללות

גם הבחורים האלה קצת לא בסדר, נכון? רשעים שכאלה. לא כמו מרבית הנוער שלנו, מלח הארץ, המתנדבים. נו בסדר, קניתי. גם הם לא הנורמה. ומה עם הבחור הזה מקריית גת?

בן שבע מברזיל מדהים את הקהילה הרפואית בעולם: עד גיל שנתיים לא דיבר בכלל, אלא שאז התגלה סוד שאפילו הוריו לא היו מודעים אליו 

הקהילה החרדית בווירג'יניה שבארה"ב סוערת בעקבות היעלמו בים של האברך ראובן באומן - מחנך בתלמוד תורה מקומי, שנעלם לאחר שהציל ילד מטביעה

להן יש אולי ילדים גשמיים, שהן ילדו, אך לי יש ילדים שאמנם לא ילדתי, אך חינכתי וטיפחתי. המכתב שלעולם לא יישלח

אם אתם מכירים את הטכניקה הזו, גם אנחנו נשמח לשמוע עליה - כי מה שראינו כעת, ממש הצליח לבלבל אותנו

יכול צוות שלם של מומחים לשבת יום וליל, לטכס עצה ותבונה, לחשוב מחשבות, להעלות חששות, ולתכנן תכוניות, ולבסוף יבוא הילד הקטן וה"טיפש", וברוב תמימותו הטהורה יפתור את הבעיה במחי יד, לתדהמת כולם