ארכיאולוגיה

גלגלי מרכבות המצרים, גופתו החנוטה של פרעה, תפילה חרוטה בסלע ועוד. השערות וכיוונים שונים – בסרטון שלפניכם

"אי אפשר להגזים בחשיבות המסמכים שנחשפים ומציירים תמונה אמינה של תחילת הגלות המשמעותית ביותר בעולם היהודי", אומר הרב יהודה לנדי, מומחה לארכיאולוגיה מקראית. ראיון וסיור משותף

תערוכה חדשה מציגה לוחות מתקופת גלות בבל, המזכירים את המלך אחשוורוש ושלטונו באימפריה הפרסית

הממצא חושף את שלהי תקופת בית שני. מדובר במאגר מרשים שבנוי בשיטה טכנולוגית מצוינת

מעת לעת מסעירה תגלית ארכיאולוגית את דמיון הציבור בישראל ובעולם המערבי. באופן מיוחד כאשר מדובר בממצאים מן התקופה המקראית

המחקר הארכאולוגי חשף מתוך מעמקי האדמה את שרידי המכות שניתכו על ראשי המצרים

במהלך שנות השמונים הסעירה את הארכאולוגים בארץ ובעולם, תגלית יוצאת דופן ובעלת משמעויות מהיבטים שונים – מחקריים, היסטוריים, חברתיים וגם פוליטיים. המזבח בהר עיבל

הנושאים המוצגים במאמר זה עוסקים בהיבטים שונים במחקר הארכאולוגי-היסטורי בארץ, והשוואתם למסורת ישראל

צוק הסלע המתנשא לגובה 400 מטר מעל ים המלח הפך להיות סמל מודרני לעמידה חסרת פשרות נגד אויב וצר, עד כדי איבוד עצמי לדעת

בטקסט המגילה נזכר שם העיר בשתי צורות: "שושן הבירה" ו"העיר שושן". החוקרים מניחים כי הביטוי "שושן הבירה" מציין את הרובע המלכותי שבתחומי העיר

את הקשר עם ירושלים ניתן לראות לא רק באמצעות התפילות וההלכות אלא גם בממצאים ארכאולוגים שנחשפו לאחרונה

עם ההתפתחות הטכנולוגית בעידן המודרני אנו ניצבים לפני דילמות, חדשות לבקרים. פעמים רבות אנו תוהים מה לקבל כעובדה מציאותית ומה לדחות כדמיון חסר בסיס. לכאורה, אורחות חיינו מבוססים על מדע מודרני ורציונלי. בפועל, הם שזורים בהשקפות ודעות אשר אין להן דבר עם מדע אמיתי

הידע הכללי על מצרים העתיקה אצל החוקרים בעבר היה מזערי, אך מאז פוענח הכתב המצרי על ידי שמפוליון הוצפו החוקרים בשפע של אינפורמציה שהצליחו לפענח מתוך כתבי החרטומים המפוזרים

לאחר שארכיאולוג צרפתי חשף את ארמון מלכי פרס ומדי, ותיעד זאת בספרו, ניתן ללא כל ספק להבחין שהתיאורים במגילת אסתר תואמים להפליא את הממצאים בשטח. ויותר מכך: הגילויים הארכיאולוגיים תורמים להבנת הפסוקים