תורה קדושה ואהובה – סליחה. לא ידעתי למה את צריכה להיות חלק מהקשר שלי עם ה'

לא ידעתי מי את כל כך הרבה שנים. כשהייתי ילדה, הסתכלתי לעברך בסקרנות, רציתי כל כך להכיר אותך, אבל המציאות לא אפשרה. ידעתי שיש בך קסם מיוחד, אבל כל הזמן אמרו עליך דברים לא טובים, ואלו, לצערי, חדרו כמו ארס אל לבי, עד שכשגדלתי הייתי עיוורת, ושכחתי כמה הוקסמתי ממך פעם, אף על פי שלא ידעתי עליך דבר.

אף פעם לא הבנתי – למה האהבה שיש לי לאבא שבשמים צריכה להיות קשורה אליך? למה צריך גורם שלישי וכל כך מחייב? ואז הגיע הרגע שבו דפקת על דלתי לבי, רוצה להיכנס. ואני? אני פחדתי ממך. מה גם שפחדתי שהאיש שאהבה נפשי יתאהב בך יותר ממני. אבל זכרתי לך חסד נעורים והסכמתי לפתוח את הדלת, רק קצת. עוד עם המנעול שלמעלה סגור.

וברגע שנפתח הפתח – התאהבתי בך. הכנסת לי טעם לחיים! יש בך הכל – לפעמים את רכה ואוהבת, מלטפת ומנחמת, לפעמים מפליאה בי תוכחה ולפעמים מחכימה עד מאוד. כשאת מתרחקת, אני מרגישה שקר לי, ואני רק מחכה שתחזרי.

והאיש שאהבה נפשי? הוא מאוהב בך, ואין מאושרת ממני. מי שלא מכיר אותך לא מבין עד כמה את שובה בקסמיך, אבל זה רק בגלל שאת צנועה כל כך ונחבאת אל הכלים. כשמכירים אותך, נשאבים אליך כמו אל תוך מערבולת ולא רוצים לצאת.

היום אני רוצה לבקש ממך סליחה שפחדתי להכניס אותך לחיי, ולהגיד לך תודה על שהתעקשת, בדרכך הצנועה והנעימה. היום אני גם מבינה למה את חלק בלתי נפרד מהקשר שלי עם הקב"ה. תודה לך, התורה הקדושה והאהובה.

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.