יחד

אם הם היו יודעים את זה הם היו זוקפים את הגב ומעזים גם הם לטעום את טעם הסליחה הפשוטה הזו, שאנחנו לא מכירים מחיי היומיום. את טעם החיבור. טור בעקבות יום הכיפורים

מייקל מחזיק את הספר הקטן כל הזמן באותו העמוד. כשכולם שרים, הוא מזמזם את המנגינה העתיקה של סבתא עם המילים בשפה הלא מוכרת. כשמשתחווים, הוא מניח לרגע את הספר על ספסל העץ וכורע אף הוא

גיא דוברובסקי, תושב תל אביב המעיד על עצמו כמי שמנהל אורח חיים "חילוני לחלוטין", מתאר בכאב את האירועים בכיכר דיזנגוף בכניסת יום כיפור: "חשבתי על כמה אבותיי נלחמו וחירפו את נפשם בשביל להתפלל ולקיים את אורח חייהם היהודי – והנה עכשיו תורי, צריך לעבור את זה בשביל להתפלל"

הסיפור של ישי ריבו ושל עם ישראל, הזכות של כולנו לחיות במרחב שלנו, והנאום שאינו נאום פרידה של משה רבנו

כשפוחדים בלי סיבה, החלומות שלנו לתשפ"ד, לצאת ולהתפלל זה על זה, והשבת האחרונה של שנת תשפ"ג

וגם: למעלה מ-500 צאצאים מוקירים את חסיד אומות העולם שהציל את סבם בשואה, באירוע מיוחד ומרגש

לא ידעתי שצריך לגלות רגישות לאחר, אבל לא במחיר הכחדת הרגשות והתחושות שלי עצמי. לא ידעתי, שאם אדע, אוכל להפסיק לרַצות ולהתחיל לרְצות

רב ואימאם משבדיה חברו יחד בארגון שעושה קירוב לבבות כנגד טרור שריפת ספרי קוראן ותנ"ך שהותר בחוק המקומי, כחלק מחופש הביטוי

אחרי שחוותה נאוה פאשה המתנה של שנים עד שנולדו ילדיה, היא החליטה להקים גמ"ח ייחודי לתרופות פוריות. כיום משרת הגמ"ח נשים מכל המגזרים, ומציע אוזן קשבת, תרופות נדירות (לפי מרשם) וגם עיסויים וטיפולים משלימים

לא יאומן כי יצולם: נהג הטרקטור ניסה לשבור את הגשר ההרוס, וזה מה שקרה שניות לאחר מכן