הרוצח הגדול: "השריפות הללו קוטלות יותר מפיגועי הטרור ותאונות הדרכים גם יחד"

בכמה וכמה בקרים בשנה האחרונה, מצאה אביטל חסקל את עצמה מתלבטת האם לשלוח את בנותיה למסגרות החינוכיות. אביטל היא כלכלנית, נשואה ואם לשתי בנות קטנות, ומתגוררת מזה כעשור בשוהם. העשן הרעיל, שאופף את שכונת מגוריהם בעיר, גורם לה לא פעם להעדיף שהן יישארו בבית. "אני עכשיו מדברת איתך, ומרגישה את הצריבה בגרון משתי הדקות שהייתי בחוץ היום בבוקר", היא מספרת בריאיון להידברות.

עדכון שנשלח לתושבי שוהם

"ריח חריף של כימיקלים"

מתחת לרדאר מתרחשת תופעה לא פשוטה, שאמורה להטריד את אזרחי ישראל: שריפות אשפה בלתי חוקיות, המפזרות רעלים בכמות גבוהה וגורמות לקשיי נשימה, למחלות ואף לעלייה באחוזי תמותה. בדיון חירום שנערך בכנסת לפני כחודש, נחשף דו"ח לפיו בשנת 2023 מתו בישראל כ-1,300 איש מזיהום בעקבות שריפת פסולת שמבצעות מטמנות פלסטיניות בלתי חוקיות ביהודה ושומרון.

הסובלים המיידיים הם תושבי שוהם, ראש העין ומודיעין – הערים הסמוכות לקו התפר – וכן תושבי יהודה, שומרון והנגב. חסקל מספרת על החמרה בתופעה בשנתיים האחרונות, ועל החמרה נוספת החל מהקיץ האחרון, כשלדבריה מאז העניין נעשה כבר בלתי נסבל.

"מ-7 עד 9 בבוקר, יש באוויר ריח חריף של שריפת חומרים כימיקליים. הוא גורם לצריבה בגרון, סחרחורות ובחילות. בלתי אפשרי לנשום אותו, ואם פותחים מעט את החלון הוא נכנס הביתה. יש לנו בבית שני מסנני אוויר, ואנחנו קונים באופן עצמאי מסנני אוויר יקרים מאוד לכיתות. כולנו כאן עם מסנני אוויר ועם סמרטוטים רטובים מתחת לדלת".

אביטל חסקל: "כולנו כאן עם מסנני אוויר ועם סמרטוטים רטובים מתחת לדלת"

ישראל וחנה, בני זוג והורים לילדים מהיישוב החרדי תל ציון הסמוך לירושלים, מתארים גם הם קושי בלתי נסבל עקב שריפת אשפה ממטמנה גדולה ולא חוקית הסמוכה ליישוב. "אנחנו גרים בתל ציון בסך הכול כשנה. כחצי שנה לאחר שהגענו, הבן שלי בן השמונה קיבל אבחון של אסתמה. זה חדש לגמרי, וגם לא הייתה לנו מעולם אסתמה במשפחה. אין לי דרך להוכיח קשר ישיר, אבל ודאי שיש פה נסיבתיות חזקה", אומר ישראל.

"האסתמה שהוא פיתח הובילה אותי לערוך סקר, לא מדעי כמובן, בין תושבי היישוב. גיליתי שיש הרבה מאוד אנשים שהתלוננו על מחלות נשימתיות, אסתמה, כל מיני אלרגיות וגירויים לא ברורים".

חנה מאשרת את דבריו ומוסיפה: "הרבה מצהירים על בעיות בריאותיות שנוצרו בעקבות השריפות. הבעיה היא שקשה להוכיח את הקשר. מישהי סיפרה שעברה הפלה בגלל הפסקת התפתחות עוברית. גם היא לא יכולה להוכיח קשר ישיר, אבל אמרו לה שזיהום אוויר הוא גורם שעשוי להיות משמעותי מאוד".

ברק ורקר, מנכ"ל ירוק עכשיו: "האירוע הזה הוא לא אירוע חדש"

"הרבה כסף"

העיר שוהם סמוכה לאתר שריפת האשפה של היישוב הערבי נעלין. לאחר מאבק של תושבים, הוצבה לפני כחודש בעיר ניידת ניטור העוקבת אחרי ריכוז החומרים באוויר בזמן אמת. "אנחנו חווים את הריח השרוף של הפלסטיק באופן יומיומי", מספר ע', תושב שוהם הפעיל בנושא שמעדיף לא להזדהות בשמו.

"באחת הישיבות אמרתי שלא ייתכן שהבעיה היא רק בריח. עכשיו, כשהגיעה ניידת הניטור, רואים בעין שאכן מדובר בערכים חריגים. יש חומר רעיל בשם בנזן, שמותרת חריגה ממנו שבעה ימים בשנה. ב-19 הימים האחרונים, מאז התחלת הניטור, יש כבר חריגה בתשעה ימים, שהיא יותר מהחריגה השנתית המותרת. באופן אישי, אני יכול להגיד שבחצי השנה האחרונה אני סובל מאלרגיות ודלקות שכנראה קשורות לזה".

מפת ניטור האוויר בישראל

מי שעוקבת ומתריעה כבר הרבה שנים על הסוגיה היא עמותה לאיכות הסביבה בשם "ירוק עכשיו". ב-18 השנה האחרונות עוסקת העמותה בנושאים סביבתיים, זיהומים ומפגעים, ומתמקדת בעיקר באזורים הפחות מטופלים – הפריפריה, הנגב ויהודה ושומרון.

"זו תופעה ש'ירוק עכשיו' עוקבת אחריה כבר שנים. האירוע הזה הוא לא אירוע חדש", אומר לנו ברק ורקר, מנכ"ל העמותה. "מדינת ישראל כמדינה נמצאת במשבר פסולת מאוד קשה. שנים שהנושא הזה לא הוסדר בצורה מיטבית ויש חוסר בתשתיות. כל מיני פתרונות שונים שהוצעו קודמו באופן חלש, והאכיפה מאוד חלשה. התוצאה היא המון מפגעים.

שריפת אשפה. קרדיט: ירוק עכשיו

"עיר רצינית לרוב תטפל באשפה הביתית שלה בצורה יותר טובה. דרך תחנות מעבר, מיון ומטמנות מוסדרות. אבל באזורים פריפריאליים, בהם לרוב גם הקרקע זמינה, מה יעצור את נהג המשאית מללכת לוואדי, לשפוך את הזבל ובזה תם הטקס?".

ורקר מסביר, כי השיקולים הכלכליים הם צד משמעותי בסיפור. "הרצון הבסיסי הוא לחסוך כסף. הרי כל רשות מקומית, כאשר היא מפנה טון פסולת, היא צריכה לשלם עליו היטל הטמנה ואת מרחק הנסיעה. זה עולה הרבה כסף".

"רווחים פנימיים ודיפלומטיים"

לאחרונה הוציאה "ירוק עכשיו" דו"ח המפרט את 52 המטמנות הגדולות והלא חוקיות, שמשמשות כמפגעים המרכזיים. לדברי ורקר, השריפות הן עניין פרקטי. בעלי המטמנות מעוניינים להקטין את נפח האשפה שהצטבר, ולכן מציתים אותה.

הוא מציין, כי כלל הצדדים סובלים מההשלכות של מפגע המטמנות הלא חוקיות. "צריך להבין שכאשר עשן של שריפה כזו מתפזר, גם הפלסטינים לא נהנים מזה". את האצבע המאשימה הוא מפנה, בראש ובראשונה, אל הרשות הפלסטינית.

"בסופו של דבר, לרשות הפלסטינית יש רווחים מהתמשכות המפגע הזה. קודם כל, עלינו להבין שהרשות הפלסטינית היא רשות עולם שלישי. בעולם המפותח יש איזשהו מעגל בו האזרחים בוחרים את הרשויות שלהם, והן פועלות למענם. בעולם שלישי זה לא עובד ככה. יש מישהו ששולט, ובעצם הכול מושתת על רשת של קשרים ואינטרסים.

"אחד האינטרסים המוצלחים זה לפתוח אצלי בחצר אתר להטמנת פסולת. כי בעוד שלהיכנס לאתר המוסדר עולה 50 שקל לטון, אוכל להציע לך שתשימי אצלי ב-20 שקל לטון".

אם נדבר על שריפות האשפה, השורפים עצמם והמעגלים הקרובים אליהם הם הראשונים להינזק. אין התקוממות פנימית או רצון לטפל בעניין מצד הרשות הפלסטינית?

"יש מין פירמידה של נושאים שמעסיקים את הציבור. באזורים כאלו, נושא הסביבה הוא אחד הדברים שהכי פחות מעניינים. אתן לך לדוגמה סקר שערכו בעיר שכם. שאלו אנשים האם הם משליכים פסולת במרחב הציבורי. 70% אמרו שכן, כי זה לגמרי חלק מהתרבות.

"אבל מעבר לכך, הרשות הפלסטינית עושה מאי הסדר בעניין האשפה הרבה מאוד רווחים. רווח אחד, כפי שהזכרנו, הוא העניין הקשרים והרווחים הכלכליים. אני לא אוכף עלייך את האתר הזה שאת מנהלת, את מרוויחה מזה כסף, ובעצם הכול עניין של קשרים ורווחים פנימיים. הרי יש סיבה למה אני נותן לך ולא נותן למישהו אחר.

"מעבר לכך, יש בסיפור גם רווחים דיפלומטיים. הרשות הפלסטינית מסתובבת בעולם ומספרת שמדינת ישראל היא האחראית לכל המפגעים - היא שפוגעת בסביבה בפלסטין, בפלסטינים המסכנים, וכן הלאה וכן הלאה. צריך לזכור שבעולם, בעיקר באירופה, הנושא הסביבתי הוא עצב חשוף. כשהרשות מספרת סיפור על מסכנות, היא מקבלת המון תמיכה והון שעובר אליה כדי לטפל ולהקים תשתיות".

אתר אשפה פיראטי. קרדיט: ירוק עכשיו

"הרוצח הכי גדול"

בדיון שנערך לאחרונה בכנסת, הצגתם נתון לא פשוט, של כ-1,300 נפטרים בשנה מזיהום שריפות האשפה על ידי מטמנות פלסטיניות ביהודה ושומרון. מהיכן הנתון?

"כל סוגיית קיצור תוחלת החיים כתוצאה מזיהומי אוויר היא סוגיה מתודית קשה", מבהיר ורקר. "משרד הבריאות פרסם בסוף 2024 נתון של כ-5,000 איש בשנה שמתים בישראל מזיהום אוויר.

"בנוסף, יש דו"ח של המשרד להגנת הסביבה, שאומר ש-43% מהמזהמים נפלטים משריפת פסולת בשטחים פתוחים. דו"ח נוסף, של מבקר המדינה, העריך שכ-62% מהשריפות מגיעות מיהודה ושומרון. אם נשקלל את כל הנתונים הללו, נגיע לנתון שהצגנו בוועדה, של כ-1,300 נפטרים משריפות האשפה.

"אבל בסוף להתקשקש ולרדת לדקויות של המספר, זאת לא הנקודה החשובה" הוא מוסיף. "ביקשנו להראות שיש קשר בין תמותה ניכרת ברחבי ישראל לשריפות הללו של פסולת. אם נוציא לרגע את שנת 2023 מהמשוואה (בגלל הטבח והמלחמה - מ.ל), זה קוטל יותר מפיגועי הטרור ותאונות דרכים ביחד".

לפני כחודש נערך דיון חירום בכנסת, ביוזמת ח"כ צבי סוכות. "אני באמת לא זוכר מתי בפעם האחרונה הרגשתי תסכול כל כך עמוק. אנשים מתים וחולים באלפים, שנה אחרי שנה, חיים של עשרות אלפים הפכו לבלתי נסבלים, ואצלנו כל אחד מגלגל את האחריות למישהו אחר", אמר סוכות בדיון. "ייתכן שמדובר ברוצח הכי גדול במדינת ישראל".

דיון נוסף נערך לפני כשבוע, בהשתתפות שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר הביטחון ישראל כ"ץ, בסיומו התקבלה ההחלטה להגדיר את הנושא כ"פגיעה בביטחון הלאומי", מתוך מטרה לתעדף את הטיפול בו. סמוטריץ' הצהיר בדיון: "נמגר את התופעה הזו באכיפה, בסילוק הפסולת, בקנסות קשים וכואבים, וכמובן ביצירת חלופות לפינוי הפסולת תוך השתת העלות על הרשות הפלסטינית".

מחטט אשפה מחפשים מתכות. קרדיט: ירוק עכשיו

"לקחת אחריות"

כשאני מנסה לברר על פתרונות אפשריים שהועלו, כלל המרואיינים מפנים את האצבע לחוסר באכיפה מספקת. "אנחנו פונים לכל הגופים האפשריים, אבל התחושה היא שזה לא מעניין אף אחד", אומר ישראל מתל ציון. "המנהל האזרחי, שהוא האחראי על הנושא באזור, לא באמת נותן מענה.

"נכחתי באספה במועצה, בהשתתפות השרה לאיכות הסביבה. קמ"ט איכות הסביבה של המנהל הסביר לנו שאין להם יכולות וכלים. צריך פקחים שילכו להחרים כלים ולתת דו"חות, ובשביל זה צריך אבטחה של הצבא, כי כל השריפות האלה הן בשטח A. הוא טען שאין לצבא מספיק כוח אדם לעשות את זה. אמרתי לו, שאני די משוכנע שכל אחד פה מהיישוב יהיה מוכן לשלם סכום חודשי לחברת אבטחה פרטית כדי לפתור את העניין".

ע' משוהם מוסיף: "כמה חברים שלי עשו קמפינג ביער, במקום הגובל בשמורת טבע. באמצע הלילה הגיעו שוטרים חמושים בשביל לתת לכולם דו"חות של 750 שקל. הייתי אתמול בוועדה, ודיברו על כך שמשאית שלוקחת 40 טון של פסולת לשריפות ותופסים אותה במעבר, נותנים לה דו"ח באותו סכום".

אתר פסולת אלקטרונית, השמורה ההסכמית. קרדיט: ירוק עכשיו

"מדינת ישראל צריכה לקחת אחריות על הסיפור הזה. אין מה לצפות מהרשות הפלסטינית שתטפל בבעיה שבעיניה היא לא בעיה, היא יתרון", אומר ורקר. "מה שצריך לעשות זה שני דברים במקביל. אחד זה אכיפה וענישה משמעותית. הדבר השני זה תשתיות, בעיקר הקמת תחנות מעבר. להחליף את הנקודה בקצה הכפר, בה זורקים את הפסולת, בתחנת מעבר מסודרת, שמשם הפסולת תועבר לאתר קצה מוסדר".

אביטל משוהם מסכמת: "אני יודעת על הרבה אנשים שמחפשים דירות מחוץ לעיר, וזו בעיה גדולה. אנחנו עכשיו עוטף יהודה ושומרון, ולא ייתכן שכל האנשים שגרים בעוטף יעזבו. באופן אישי, אני לא מתכוונת לעזוב, אבל יכול להיות שאחפש זמנית איזה סאבלט או משהו כזה.

"את יכולה לראות את ערכי תחנות הניטור בכל אזור המרכז. אמנם העשן מגיע אלינו, אבל הזיהום ממשיך גם לתל אביב, אור יהודה, יהוד ורמת גן. לפני יומיים היו בירושלים ערכים מאוד גבוהים. אני לא חושבת שיש הפנמה של חומרת הבעיה. בעיניי, הנושא הזה צריך לפתוח מהדורות חדשות".