’איני רוצה לקבל כסף, אלא קחו סכין ותפרסו פרוסה מהבניין הענק!...’
תגובת ראובן היתה מפתיעה: 'לא לא, איני מעוניין כלל בכסף! אני רוצה בחזרה את חלקת האדמה שלי. תיקחו אפוא סכין, וכשם שפורסים פרוסת עוגה, כך תפרסו את חתיכת הבניין שנכנסה לשטחי!...
תגובת ראובן היתה מפתיעה: 'לא לא, איני מעוניין כלל בכסף! אני רוצה בחזרה את חלקת האדמה שלי. תיקחו אפוא סכין, וכשם שפורסים פרוסת עוגה, כך תפרסו את חתיכת הבניין שנכנסה לשטחי!...
החל שמעון לברך: "ברוך אתה... מלך העולם..." לפתע קפץ ראובן והמשיך: "שהכל נהיה בדברו"!
מעשה בראובן שהשכיר את חנותו לשמעון תמורת 2000 דולר לחודש, למשך שנה. השניים סיכמו ביניהם, כי במידה ויחליטו על הארכת תקופת השכירות, לא יעלה ראובן את מחיר השכירות כלל
מידי שנה נוהג ראובן לעלות לתורה בקריאת "ברכת כהנים" שבפרשת נשא, וטען כי זו סגולה נפלאה, ובטוח כי בזכותה מתברך ומצליח כל השנה. נוהג היה הגבאי להכריז במכירת העליות "עליית ברכת כהנים"
והנה, שמעון הבין כי ביקש ראובן לשלם 515 אלף. לפיכך נענה ואמר: "מכיון שנקבת ב-515 - כן יהי כדבריך. הבה וניגש לכתיבת החוזה..."
רבבות בני אדם השתתפו בהלוויית אותו הצדיק. במקום היתה צפיפות גדולה, עד שבלית ברירה עמד ראובן, אחד מהמלווים, על גבי תקרת רכב שחנה בצד הכביש
כשקיבל ראובן את המכתב שמח שמחה גדולה, ומיהר לחנות בכדי לרכוש באמצעות ה'זיכוי', שהיה מזוייף באופן משכנע ביותר, חבילות שלימות של ממתקים מממתקים שונים, ואף הזמין את ידידיו כדי לאכול עמו...
לקראת ערב, שאל ראובן את חבירו האם ביצע שליחותו. בוש ונכלם אני, השיב שמעון, לקחתי בעוונותיי את המנות ואכלתי אותם בעצמי...