אפרת ברזל

מה שאני הכי אוהבת בסבתאות שלי, דומה מאוד לחלק שאהבתי באימהות שלי. כי סבתאות מחזירה אותך שוב לחלקי אימהות ששכחת כמה אהבת אותם, בצעירותך

"בתחילת התשובה יש השגחה פרטית מאסיבית", אמרתי. "ה' מסמן לך בברור שהוא איתך"

בגיל חמישים בטוח כבר צוברים ידיעות על כך שבחיים יש הפתעות וגם אכזבות, אבל אולי הידיעה החשובה ביותר, בואי נקרא לה "שמחת הידיעה המצטברת"?

אפרת ברזל בשיחה מרגשת עם רבקי רוטנברג, אמא לשניים, שבנערותה עזבה את ביתה בקרית ספר והתרחקה כמה שרק אפשר – עד שחזרה

אביה המשיכה לצחוק, לקחה מהארונית שליד המיטה שלי את כל הבובות שהיו מונחות שם אל כפות ידיה שלה, ושאלה, האמת די בהיגיון, "אז של מי הבובות האלה?"

אני כל כך מייקרת את רגעי הבוקר האלה, בשקט עם הקפה, רגעים של קרבת ה'

איך מתמודדים עם כמויות המידע שמגיע אלינו ברשת? הכל נגיש והכל זמין, ויש כל כך הרבה. אפרת ברזל משוחחת עם אביגיל מאיר, יוצרת תוכן ופעילה בתחום תכנים ברשת

אפרת ברזל נזכרת במילים שכתבה לבתה לפני שמונה שנים, כשלמדה לקרוא. פרידה מבית הספר היסודי

והסברתי לה את טיפשותו של הכלב, עם הפירוש הידוע של המקל שמרגיז אותו, ושהוא לא יכול להבין שזה לא המקל אלא מי שמניע אותו, והיא המשיכה, "עדיין, זו מחמאה לדור ומחמאה לכלב"

אפרת ברזל משוחחת עם בתה, מאיה, על הפערים בין אמהות לבנותיהן: מה קורה כשהבת בוחרת לה דרך שונה?