לחיות עכשיו בלי להתחשב בעתיד, או לחיות עם יעדים ומטרות?
האם אפשר לחיות כמו הצרצר, בלי דאגה לעתיד, או שאולי חייבים לחשוב מה יהיה מחר?
האם אפשר לחיות כמו הצרצר, בלי דאגה לעתיד, או שאולי חייבים לחשוב מה יהיה מחר?
"הערבים שבארץ, הפלסטינים, יכלו שוב ושוב לקבל מדינה משלהם. הם יכלו לייסד מדינה ב-50% מהשטח, ב-80% מהשטח, אך בכל פעם שנאמר להם שהם יכולים להיות אדונים לגורלם בחלק מהאדמה - אך בחלקו השני של האדמה היהודים יהיו אדונים לגורלם, לא עוד נחותים וכפופים לכם, החלטתם שוב ושוב, עד להווה, הייתה להילחם על כל האדמה"
דווקא במצווה זו, התורה מדגישה את עניין החקיקה משום שזהו המסר העיקרי של מצווה זו – חיי האדם אינם ניתנים לפירוק. החיים הם מציאות שלימה ונצחית הממשיכה גם אחרי המוות הפיזי
יש כל כך הרבה לחצים ודאגות בחיים – איך אפשר לחיות בלי לכרוע?
בשמים, אפילו האש והמים יכולים לחיות יחד. אין ניגודים ואין מחלוקות. המחלוקת היא רק בארץ
אישה מאנגליה סבלה מבעיות זיכרון קלות, אך היא לא דמיינה מה גרם להן. כשהיא הגיעה לבדיקה בבית החולים – הרופאים נתנו לה חודש וחצי לחיות
רציתי לרגע גם להיות כזאת פשוטה, בלי סיפורים על הגב, בלי נמלים שעוקצות, ומחשבות בלילה. רציתי לרגע לחיות בשלווה, לנשום עמוק את הידיעה הברורה שהכל יהיה בסדר. המכתב שלעולם לא יישלח
הקומיקאי האמריקאי ביל מאהר יוצא שוב להגנה על העם היהודי ומתייחס להאשמות הסלבס האמריקאים נגד מדיניות ישראל: "בלה חדיד וחברותיה היו בורחות לתל אביב אם היו צריכות לחיות יום אחד בעזה"