ישועת השם כהרף עין: סיפורי ישועות בני זמננו (חלק א')
"שתינו עמדנו יחד בכותל רק שהפעם אנחנו כאן במצב שונה – היא כלה ואני אימא, מתפללות ומודות לקב"ה"
"שתינו עמדנו יחד בכותל רק שהפעם אנחנו כאן במצב שונה – היא כלה ואני אימא, מתפללות ומודות לקב"ה"
ההיסטוריה היהודית משופעת בסיפורי ישועתן של עקרות. מדוע היו אמותינו עקרות, וכיצד נושעו?
מצד אחד, את מודה על הדברים הטובים שהשם נתן לך, ומצד שני, על הדברים שלא זכית לקבל. וכל זאת מתוך אמונה שלמה
כאשר אנחנו עושות השתדלות, גם אם אינה כדרך הטבע, דווקא בזכות זה אנחנו ממשיכות את הרעיון של שושלת המלוכה
ההיגיון אומר לנו שמה שהיה בעבר, הוא גם מה שיקרה בעתיד. אך המציאות של העבר וזו של העתיד הן שתי מציאויות שונות, ואין קשר ביניהן
לכל אדם יש שק גדול של תפילות ודמעות. כשהשק יתמלא, התפילה תתקבל. אין לנו דרך לדעת כמה גדול השק, אז אנחנו צריכים להמשיך להתפלל, ולא להתייאש
"הקב"ה לא חייב לתת לך ילדים!" אמר ר' שלמה אויערבך ליעל, והיא החווירה. אבל אז הוא אמר לה משפט נוסף, ששינה את חייה
במקום שבו כל הטיפולים נכשלו, נערות שנחשפו לעובדה שהפרעות אכילה עלולות לפגוע קשות ביכולת הפריון העתידית שלהן מצאו בכך עוגן הצלה
עד עכשיו המטרה שלי בחיים היתה להיות אמא. ואיך זה השפיע עלי? בלחץ עצום, שגורם גם הוא לאי פוריות... אז שיניתי את המטרה שלי בחיים
החרבה, הבזויה, השוממה. אישה ללא ילדים, היא צו שמבינה באמת את צער החורבן. וכפי שאנו דומות לה בגלותנו, כך גם בגאולתנו, בעז"ה