חני ליפשיץ

הנה עוד פעם אחת מיני רבות, שמזכירה לה שלפתוח את הבית ולהיות זוג שליחים, רחוק ולבד כל כך – זה אומר שאתה מוכרח לבטל את עצמך משיקולים של זמן, רצון, וכוח

היא עדיין לא משערת לעצמה כרגע, שעה שזרועותיה הרועדות חובקות את ראשה שם בחושך, שהוויתור הנדיר והמיוחד הזה עוד ילך איתה לאורך כל הדרך. סיפורה של רחל אמנו

איתי ניסה למנוע ממנו: "עזוב, אל תערב את הדתיים האלה. נסתדר לבד", אבל יונתן ראה את הצבע שירד לו מהפנים, והתקשר בכל זאת

אני היחידה שמבקרת אותה, ובכל פעם שאני באה, היא מחכה לי כמו שמחכים לקרן שמש אחרי לילה ארוך. כי איכשהו, כבר שנים, החדשות עוברות אליה דרכי. היא שואבת ממני את פעימות החיים שבחוץ

"פתאום שמענו צעקות, וחבורה של כפריים שעטה אלינו בפראות עם מקלות"