נוסטלגיה

לא תמונות מושלמות ולא מתכונים מהירים - רק דפים מוכתמים, כתב יד מוכר וזיכרונות של מטבח ביתי שמחבר אותנו לשורשים. הצצה לזיכרון הילדות הכי מתוק מבית אמא

הם היו חלק בלתי נפרד מהבית, מהכיס ומהלב של כולנו, השמיעו צלילים ששכחנו, הפיצו ריחות של פעם, וחייבו אותנו לסבלנות שכבר קשה למצוא היום. יצאנו למסע בעקבות החפצים שנעלמו מהעולם, והשאירו אחריהם שובל של געגוע

יש בזה גם כאב, וגם הרבה מחשבות, וגם המון שאלות פתוחות שלא תמיד יש להן תשובה. אבל בינתיים? אנחנו כאן

פעם בחצי שנה אני נוסע למחסן אספנות של פריטי נוסטלגיה. אז למה האירוע כל כך מביך, הזוי ומשעשע בעת ובעונה אחת?

את עוגת החמין הזו סבתא רחל ז"ל הייתה עושה בכל שבת כמעט, ואין אחד שלא אהב אותה: קבלו מתכון אגדי שמעורר נוסטלגיה מיידית, אצל מי שגדל בבית מרוקאי

החופש הגדול הגיע, והילדים מוצאים את עצמם מחפשים תעסוקה. זוהי ההזדמנות המושלמת להחזיר לחיים את המשחקים של פעם, אלה שכולנו גדלנו עליהם ואהבנו. בואו וניזכר יחד במשחקי ילדות נוסטלגיים, נבין למה הם היו חשובים כל כך, ואיך להעביר אותם לדור הצעיר. יוצאים מהמסך

עגבניות לחם ערבי, פרוסה עם גבינה לבנה וזיתים, עם כלביא, טנא נגה ועוד: מה מכאן אתם מכירים? בואו לבדוק

הבית, שתכננו שיהיה מקום של נוחות ושלווה, הופך לעיתים למחסן רגשי של חפצים שמעוררים נוסטלגיה, געגועים ולעיתים גם רגשות מעורבים. אז איך מתמודדים עם חפצים כאלה, ואיך מצליחים לשחרר אותם מבלי להרגיש אשמים?

נוסטלגיה שכזו: חוברת ציורים כמתנת יומולדת, רדיו, מגהץ במשקל שאי אפשר להרים ועוד

החמין אינו רק נוסטלגיה, הוא גם הלכה. צריכים לאכול בשבת אוכל חם - מדוע?