נוסטלגיה

אנחנו שייכים לאותה מהות. לאותו שורש. לאותו ייעוד, ולאותו סיפור גדול מאיתנו. וכשמתחילים לבטל חלקים שלמים מתוך העם, לזלזל בהם או לשלול את עצם מקומם ותפקידם, אנחנו לא פוגעים רק בהם. אנחנו פוגעים במשהו מהשלמות של כולנו

הרבה לפני המסכים והמשחקים הדיגיטליים, כמה חברים, קצת דמיון והרבה אנרגיה - היו בדיוק מה שצריך כדי ליצור שעות של כיף. חוזרים אחורה בזמן למשחקים שהפכו לחלק בלתי נפרד מהילדות שלנו

מה ההבדל בין וינטג' לרטרו, ואיך משלבים פריט ישן מפעם בבית חדש ומודרני? בואו לקבל השראה בתמונות מהממות

מנורת זכוכית. שקופה. בערך כמוני. שספגה דברי תורה, וילדים, ונכדים, וקרפלך וקניידלך, והמון המון המון זימונים וברכות של מזון. רבותי, לטס בנצ'ן

כיסאות עץ סביב פינת אוכל קטנה, שידת עץ מלבנית על רגליים דקות, וילון תחרה רקום, והלהיט – שעוונית משובצת באדום לבן על שולחן פורמייקה. סגנון עיצוב אמצע המאה זורק אותנו אחורה לבית של סבתא, והיום, יותר מתמיד, נראה אופנתי במיוחד. גלריה מלאה זיכרונות מתוקים

נוסטלגיה שכזו: כרטיסי ברכה לראש השנה, נדנדה מעץ, תלת אופן, וילונות סרוגים בעבודת יד ועוד

אברימי רוט יוצא בפרויקט חדש, "נוסטלגיה מתחדשת", בו הוא מחדש ניגונים חסידיים. האזינו לניגון המחודש הראשון

מה השקר שסיפרו לכם כשהייתם קטנים וכשגדלתם הבנתם שזה שטויות? מוזמנים להגיב

זוכרים את המסטיקים האלה? זוכרים כמה הם עלו בילדותנו, וכמה היום? גולשת העלתה את הפוסט הזה ולא ציפתה למאות התגובות המרגשות שקיבלה

מי תולש דף אחרי האמצע, צמידי חוטים, פינוקיו על האף, למי הייתה מגירה כזו בגן, מי ה'קורבן' הבא ועוד: גלריה נוסטלגית בהחלט