קידוש, וחיוך, חומרה ועצירה של החיים?

היי שאלה קטנה לכבוד הרב, אנחנו משפחה שאוהבים לצחוק, זכרונות, משפחה משעשעת סך הכל,לאחרונה בזמן קידוש יוצא לי לצחוק ( לא משהו רציני) או עולה חיוך קטן על דברים שדיברנו לפני או דברים שעלו בזכרון, אין כוונה חס וחלילה לזילזול בקדושה, אנחנו שומרים שבת מזה שנתיים כבר ( מאז שאמא שלי נפטרה) הולך לבית כנסת כמובן כל שישי

אבל לפעמים יוצא לי לחייך על משהו שנזכרתי..

מבחינת אישתי בורא עולם רואה את זה ולא מקבל את הברכות שלי סוג. של אל נקמות, שבגלל זה החיים שלי עצורים, אין פרנסה כמו שצריך, שום דבר לא הולך רק בגלל זה, אישתי מתחזקת אבל בצורה לא בריאה… הכל אצלה זה ״יש עונש בשמיים״ ודברים כאלה..

חשבתי שבורא עולם רחום וחנון, ולא מחייב״ שיהרוס לי ״ את החיים בגלל משהו טבעי..

בכל מקרה רוב הזמן זה ריבים על הנושא הזה

מה ניתן לעשות?