גמרא

שלום וברכה,

כל טקסט שעובר בידי עם שלם, ועל ידי מאות אלפי חכמים מדור לדור, איננו משתבש. לכן אנו יודעים בוודאות מי כתב אותו ומתי נכתב.

ייתכן שאתה חושב על המושג שנקרא "טלפון שבור", המתאר מסר המשתבש מפה לאוזן. אך חשוב להבין כי "טלפון שבור" יכול להתרחש רק כאשר אדם בודד מעביר מסר בעל-פה לאדם שני, והשני לשלישי, עד שהמסר משתבש, אך זאת מפני שהמסר מתחילתו עבר מיחיד אל יחיד, ולא מרבים אל רבים.

"טלפון שבור" לעולם לא יתרחש כאשר המסר עובר על ידי אנשים רבים מדור לדור. לדוגמה, אם נשים בחדר אחד עשרה אנשים שיעבירו מסר לעשרה אנשים אחרים - הרי אפילו אם אחד מהם יטעה, תשעה אנשים יתקנו אותו. לכן "טלפון שבור" לא קיים בהיסטוריה המונית שעוברת על ידי מיליונים מדור לדור.  
זו עובדה היסטורית שלאחר 2000 שנות גלות חזרו יהודים מכל קצוות תבל עם אותן תפילין, אותה ציצית, אותה שבת, אותו סדר פסח וכו' וכו'. כך שלא ניתן לומר שהתורה שבכתב או שבעל פה נשכחה ח"ו. לכן לא נמצא מחלוקת בגמרא האם תפילין צריכות להיות מרובעות או שחורות וכיוצא באלו השאלות. המחלוקות בחז"ל עוסקות תמיד בפרטים הקטנים, ולא בעיקרים שמוסכמים בפי כל. אין מחלוקות בעיקרי תורה, וזו הוכחה שהתורה אכן הועברה בצורה רצופה וללא שיבושים.

אנו יודעים שהגמרא אמיתית, מכיוון שאנו יודעים שהתורה אמיתית (בזכות הניסים האדירים שנעשו לעיני כל אבותינו ביציאת מצרים ומעמד הר סיני), והתורה מצווה בפירוש לשמוע לחכמי ישראל לדורותם.

התורה כותבת שה' שם את רוח קודשו על חכמי ישראל: "וירדתי ודיברתי עימך שם, ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם" (במדבר יא, יז), והמצווה לשמוע לפסיקת החכמים נמצאת בתורה: "עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה - לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל" (דברים יז, יא)
והנהגה זו נאמרה בכל דור ודור:
"ובאת אל הכהנים הלוים ואל השֹׁפט אשר יהיה בימים ההם, ודרשת והגידו לך את דבר המשפט" (דברים יז, ח-ט).
"והאיש אשר יעשה בזדון לבלתי שמוע אל הכוהן העומד לשרת שם את ה' אלוקיך או אל השופט, ומת האיש ההוא, וביערת הרע מישראל. וכל העם ישמעו ויראו, ולא יזידון עוד" (דברים פרק יז, יב)
עוד נאמר בפירוש בתורה לשמוע להוראתם של זקני הדור: "שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ" (דברים לב, ז).
  

כל מה שמסרו לנו החכמים, הם מסרו על פי התורה הקדושה, ולא מדעתם האישית חלילה.
התורה מספרת לנו שמשה רבינו הקים את הסנהדרין הראשונה בהיסטוריה על פי שליחות אלוקית, וזה היה מוסד הרבנות הראשון של החכמים, שהמשיכו להסמיך זה את זה מדור לדור, ולפסוק הלכה לבני ישראל. עליהם נאמר בתורה: "ועשית ככל אשר יורוך, על פי התורה אשר יורוך... לא תסור מדבריהם ימין ושמאל".  כידוע, מרדכי ועזרא הסופר תיקנו תקנות עוד בימי התנ"ך, בימי בית המקדש.
בלעדי החכמים, לא היינו יודעים כיום האם מותר או אסור להדליק נורת חשמל בשבת, או לנסוע במכונית ביום השבת, ואינספור הלכות שדורשים שיקול דעת וידע נרחב במקורות. לשם כך יש לנו רבנים גדולי ישראל בכל דור שפוסקים את ההלכה.
 

נא לקרוא את המאמר הבא על סמכות חכמים:
https://www.hidabroot.org/article/2587

ואת ההוכחות לקיומה של תורה שבעל פה:

https://www.hidabroot.org/article/130320

אשמח לעזור בכל שאלה נוספת.

בברכה,

דניאל בלס