אמונה

אמונת חכמים: עשה לך רב, והסתלק מן הספק

לכל אדם השומר תורה ומצוות ברור, שכאשר מתעורר אצלו ספק בנושא כלשהו, הכתובת הטבעית והנכונה היא - הרב. כיצד נוכל להיות בטוחים שחז"ל הם אכן ממשיכי המסורת ממתן תורה, ושיד אנושית לא שינתה את המצוות?

שתף במייל
| ל' חשון התשע"ד |
whatsapp
אא

שלום הרב, לא מזמן חבר שאל אותי שאלה ולא ידעתי להשיב עליה. השאלה - מניין לנו שהקב"ה רוצה שנשמע לרבנים? הוא טוען שחז"ל לא היו בזמן מתן תורה ושהכל התפתח בדור מאוחר יותר, אז החלטתי לברר את הנושא לעומק, ולשאול מהיכן אנו יודעים שחז"ל הם הממשיכים של המסורת ממתן תורה ועד ימינו. ברור לי שה נתן את התורה, באמצעות משה רבינו, שהיה גדול הנביאים, אבל כיצד אוכל לדעת בוודאות שיד אנושית לא שינתה את המצוות מאז ועד היום, או שהתורה לא נשכחה ח"ו?

בתודה, אביב

* * *

שלום אביב היקר,

אני שמח לראות שהאמת חשובה לך, ואתה שואל ומברר בכוונה לדעת. עלינו להימנע מדיונים עם מי שאינם מחפשים תשובות, כי יש, לצערנו, מתווכחים שמעדיפים את השאלות על פני התשובות, וכל כוונתם להקניט ולטעון נגד היהדות.

תחילה חשוב להכיר בעובדה, שללא הרבנים והמסורת שבעל פה, אי אפשר להבין את מצוות התורה ולקיימן. כל המעיין בספר התורה יבחין, כי המצוות ניתנו ללא פירוט המאפשר לקיימן הלכה למעשה. הוזכרה מצוות מזוזה, אך לא נאמר מה כותבים בה. הוזכרו מצוות ציצית ותפילין, אך לא נאמר כיצד מכינים אותם. אפילו במצוות השבת, שדינה חמור, לא הוסבר מהן המלאכות האסורות בעשייה. האם לחתוך סלט בשבת זו מלאכה? האם להזיז ארון כבד ממקום למקום זו מלאכה? האם לעבוד כשומר היושב ללא תנועה זו מלאכה? התורה גם מצווה: "אל יצא איש ממקומו ביום השבת", אך אינה מסבירה לנו מהו מקום: האם אסור לאיש לצאת מהבית? מהשכונה? מהרחוב?

כך בכל המצוות. זאת מכיוון שהביאור למצוות ניתן בתורה שבעל פה, אשר נידונה במשנה ובגמרא על ידי חז"ל. התורה שבעל פה מכילה את הביאור שנמסר יחד עם ספר התורה מדור לדור. ללא ביאור מפורט וברור של כל המצוות התורניות - מאבדת התורה כל תוקף הלכתי ומעשי, פשוט, כי לא ניתן לקיימה.

עם ישראל מעביר זה אלפי שנים ביאור בעל פה לכל מצווה ודין בתורה, ביאור מפורט וברור אשר נכתב לראשונה בשישה סדרי משנה, לפני קרוב לאלפיים שנה. בביאור זה נמצאים דיני שחיטה, המלאכות האסורות בשבת, דיני המזוזה והתפילין, וכן הלאה. בקשר שבין התורה שבכתב והביאור שבעל פה דנים חכמי ישראל (חז"ל) בתלמוד הבבלי והירושלמי (גמרא), בהם מתועדים הדיונים בפרטי המצוות, המקור וההסבר לכל מצווה הכתובה בתורה וביאורה בתורה שבעל פה.

עם התורה נמסרה לנו מסורת שבעל פה, העוברת בידי החכמים מדורי דורות עד ימינו אנו. כעת חברך שואל, מניין לנו שבנוסף לכך, נתן הקב"ה את הסמכות לחכמי ישראל לפסוק הלכות מן התורה, ולהדריך אותנו כיצד לקיימה בכל דור?

התשובה לכך תימצא בצורה מפורשת בספר במדבר (פרק י, פסוק ט"ז): "ויאמר ה אל משה: אספה לי שבעים איש מזקני ישראל, אשר ידעת כי הם זקני העם ושוטריו. ולקחת אותם אל אוהל מועד, והתייצבו שם עימך, וירדתי ודיברתי עמך שם, ואָצַלתי מן הרוח אשר עליך, ושמתי עליהם, ונשאו איתך במשא העם...".

יש המופתעים לגלות, כי חז"ל הראשונים היו עוד בימי משה רבינו, וכי המוסד הרבני נוסד עוד בדור המדבר במטרה לפסוק הלכות לעם בכל דור ודור, כפי שנאמר גם בספר דברים (פרק א, א-י"ג): "אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן... דיבר משה אל בני ישראל ככל אשר ציוה ה אותו אליהם... הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים לשבטיכם, ואשימם בראשיכם. ותענו אותי ותאמרו, טוב הדבר אשר דיברת לעשות". אני ממליץ לעיין גם בפרשת ויתרו (ספר שמות, פרק י"ח).

התורה מתארת את יצירת הסנהדרין הראשונה, שהמשיכה להסמיך רבנים מדור לדור עד ימי חז"ל. הסנהדרין, כידוע, הייתה מצויה עד חורבן בית המקדש השני, ואף בדורו של רבי עקיבא היו ממשיכים ומסמיכים רב מפי רב - מימי משה רבינו! הקב"ה מינה את חז"ל, את החכמים שיפסקו על פי התורה בכל דור ודור, יבארוה לעם ישראל, וימשיכו להסמיך רבנים הבאים אחריהם לדורות הבאים. בתי דין, סנהדרין, פסיקות הלכתיות, סייגים, תקנות, הלכות לדור - כולם מתחילים מהתורה, אשר מינתה את החכמים ובתי הדינים לעם, ודרשה לשמוע בקולם.

ספר דברים (פרק י"ז, ט): "ובאת אל הכהנים הלווים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם... ושמרת לעשות ככל אשר יורוך, על פי התורה אשר יורוך, ועל המשפט אשר יאמרו לך - תעשה. לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל"! - ההסמכה של הרבנים ניתנה מבורא עולם.

הקב"ה מסר את הוראת התורה לחכמי ישראל הגדולים ביותר, זקני העם, אשר ממשיכים ומלמדים את התורה לדורות הבאים, במסורת רציפה של אלפי שנים העוברת מרבנים לתלמידים. הרבנים שבכל דור הינם, למעשה, התלמידים של הרבנים שקדמו להם, המעבירים את התורה וכללי הפסיקה המקוריים ממתן תורה. תלמידי חכמים, אשר בחרו להעמיק בתורה ולהשקיע בה כל ימי חייהם, נעשים לפוסקים ודיינים המורים הלכה לרבים, ומי שזכו להעמיק בתורה והוראתה באופן מיוחד, הנצרך לדור, נעשים לגדולי הדור המורים הלכה לקהילות שלמות.

יצאת למד, שכל אדם מישראל יכול להפוך לגדול בתורה ולתלמיד חכם הראוי לפסוק הלכות על פי כללי התורה, אם יבחר להשקיע את חייו בלימוד התורה כפי שנמסרה לנו על ידי רבותינו מדורי דורות. הגמרא מספרת לנו על גרי צדק ובניהם של גרים, אשר בעברם היו גויים לכל דבר ועניין, ולאחר שהתגיירו, נעשו לתלמידי חכמים אדירים הפוסקים הלכה לרבים.

עם זאת, חשוב להבין, שגם כללי הפסיקה והלימוד עוברים מדור לדור ללא שינוי, וגם לרבנים אסור לסטות מהם, כפי שאמרו חז"ל (פרקי אבות ג, י"א): "המגלה פנים בתורה שלא כהלכה, אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים, אין לו חלק לעולם הבא"! הרבנים מורים לתלמידים את דרכי הפסיקה שנמסרו להם מרבותיהם עד מתן תורה, ואסור לשנות מכללים אלו, כי הם "הלכה למשה מסיני", שנאמר (דברים ד, ב): "לא תוסיפו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם - ולא תגרעו ממנו".

ואם תשאל, כיצד פוסקים הלכה אם יש מחלוקת? על כך כבר נאמר בתורה עצמה (דברים פרק ל, י"א) "כי המצווה הזאת אשר אנכי מצווך היום, לא נפלאת היא ממך, ולא רחוקה היא, לא בשמים היא, לאמור מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמענו אותה ונעשנה", התורה מודיעה לנו שהפסיקה ההלכתית ניתנה בידי החכמים מקבלי התורה לפי הכרעת הבנתם ע"י כללי הפסיקה שכבר נמסרו במתן תורה, ולכן איננו צריכים לבקש את הנביאים שיכריעו לנו הלכות מן השמים. סיפור מרתק על כך נמצא במסכת בבא מציעא (דף נט, ב), המספר על מחלוקת שהייתה בין כל חכמי הדור לרבי אליעזר בן הורקנוס, בדין על תנור המקבל טומאה. רבי אליעזר הגדול ביקש להוכיח לחכמים כי ההלכה שהסיק היא אמת מן השמים באמצעות נסים ומופתים נפלאים, אך החכמים לא התרשמו מכך, ופסקו את ההלכה על פי כללי הפסיקה שלמדו מדורי דורות, בצטטם את הפסוק "לא בשמים היא", ו"כבר נתנה תורה מהר סיני, אז אין אנו משגיחין בבת קול". לבסוף, יצאה בת-קול והודיעה לחכמים שאכן נהגו כרצון השם - על החכמים לפסוק מהתורה ע"י הכללים הברורים שנמסרו, ולא על ידי נבואה או מופתים.

כאשר אנו מבינים שיש בורא לעולם, ודבר לא נסתר ממנו, אז אנו גם יכולים להיות בטוחים שהוא יתברך שומר על תורתו ונותן לבני האדם בכל דור את האפשרות לקיים את רצונו. לכן, נתן לנו את הרבנים ודרכי הפסיקה והלימוד מדור לדור, וציווה שלא לסטות מהם. הרבנים ממשיכים ומעבירים את המסורת המקורית מזה אלפי שנים, הסנהדרין עד חז"ל, מחכמינו התנאים לחכמינו האמוראים, מהראשונים לאחרונים, עד הרבנים בני ימינו, תלמיד מפי רב. כל כת שנטשה את המסורת האלוקית של רבותינו איבדה גם את התורה וגם את הזהות היהודית, עד כדי חילול הקודש והתבוללות של ממש.

הרבנים הם היחידים שמעבירים את התורה המקורית מתוך מסורת, מהרבנים שקדמו להם עד מעמד הר-סיני, ורק מתוך אותה מסורת וכללי פסיקה נוכל לדעת כיצד לקיים את התורה בכל דור. אלוקים דרש מאיתנו לסמוך עליהם, ולכן אנו סומכים על פסיקתם.* * *

לגבי שאלתך האחרונה, כיצד אנו יודעים שהתורה לא נשכחה, שים לבך לעובדה הבאה -

אלפיים שנים של קשיים ורדיפות עברו על עמנו, ובכל זאת חזר העם היהודי מכל רחבי העולם עם אותה תורה ואותן מצוות: אותן תפילין, אותה ציצית, אותה מזוזה, אותה שבת, אותם חגים, אותן הלכות ואותם ספרי תורה. ההיסטוריה עצמה מוכיחה שהתורה לא השתנתה לאורך אלפי שנים, וכי רבותינו מעבירים אותה בדיוק מדהים מדור לדור ללא שינוי.

זו אמנם תשובה ניצחת למבקשי התשובה החומרית, אך תשובה חזקה מזו נמצאת בנבואה. אין ספק כי הבורא יתברך מקיים באופן על-טבעי את עם ישראל מזה אלפי שנים. תרבויות עצומות כמו יוון, רומא, פרס ובבל נעלמו כליל, ורק עם ישראל שרד כהבטחת נבואות התורה והנביאים.

ברור לנו, אפוא, שהאלוקים שומר באופן אישי על העם היהודי והתורה לאורך כל ההיסטוריה. היות והוא זה שציווה לשמוע לחכמים, אנו יודעים שהוא משגיח על אותם חכמים, משפיע עליהם מחוכמתו ורוח קודשו, ולא נותן להם לטעות או להטעות את העם, חלילה, בהבנת התורה. האלוקים, בכבודו ובעצמו, שומר על התורה שלא תישכח, כי הבטיח בתורתו הקדושה (דברים ל"א, כ"א): "וענתה השירה הזאת לפניו לעד, כי לא תישכח מפי זרעו", וכך אמר הנביא בשם ה (ישעיהו, פרק נ"ט): "ואני זאת בריתי אותם, אמר ה, רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך, לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך, אמר ה, מעתה ועד עולם".

לאחר שהקב"ה יתברך הבטיח שהתורה לא תישכח מעמו, הרי כאשר אתה סומך על החכמים, אתה, למעשה, סומך על הבטחתו של בורא עולם. וכאשר אתה לומד בספרי ההלכה כיצד שומרים את השבת בדורנו, אתה יכול לסמוך על מה שהבטיחה התורה לעד ולנצח נצחים (שמות ל"א, ט"ז): "ושמרו בני ישראל את השבת, לעשות את השבת לדורותם - ברית עולם, ביני ובין בני ישראל, אות היא לעולם"!

עלה והצלח! שלך בברכה, דניאל בלס

הידברות שופס

ספר דניאל עם פירוש נזר חזיונות של הרב זמיר כהן

45לרכישה

מוצרים נוספים

סט ארכיאולוגיה תנכ"ית הרב זמיר כהן

חבורת תריג 9 - בתעלומת הזהב

זה אפשרי - הרב יצחק פנגר

גביע קידוש מוכסף

מקראות שלובות - מגילת איכה

הקרב על המקדש

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה