איך מותר לדלג למפרע בהפטרת פרשת משפטים?

שלום רב,

בהפטרת פרשת משפטים, בשנה מעוברת כשאינה בערב ראש חודש או בראש חודש אדר א', המנהג הוא כפי שכתב בלוח ארץ ישראל, להפטיר "הדבר אשר היה" (ירמיה ל"ד), ומוסיפין ב' פסוקים מפרק ל"ג כ"ה כ"ו. ע"ש. והיינו כדי לסיים בדבר טוב, וכמו שכתב הרמ"א (סימן קלח) ויכוון שיתחיל תמיד לקרוא בדבר טוב ויסיים בדבר טוב. 

אמנם כתב הרב חיים קניבסקי שליט"א בספרו טעמא דקרא (פרשת משפטים) שלכאורה המנהג דווקא במקום שאין נביאים כשרים שאז אין לחוש בדילוג כמו שכתבו הפוסקים והראשונים, עי' במשנה ברורה (סימן קמד סק"ו), אבל במקום שיש נביאים כשרים אסור לדלג למפרע, והפרי מגדים לא היקל אלא בעניין אחד כמו שכתב במשנה ברורה (שם סק"ט), וכאן אין שייך כלל להעניין, לכן מסתבר שראוי לנהוג כמו שכתב הרמב"ם (סוף ספר אהבה בסדר התפילות) לקרות עד סוף פרק ל"ה. ע"ש.

אולם ראה בספר מנהגי בית הכנסת חזון איש (פרק ד הערה יב) שכתב, שהרב חיים קניבסקי שליט"א אמר לו בשם אביו הרב יעקב קניבסקי זצ"ל, שקשה לשנות את המנהג.

בברכה,

הלל מאירס