ילדים

שלום וברכה,
 
צר לי מאוד לקרוא על מצבך. האם התייעצת עם רופאים שונים, וקיבלת חוות דעת נוספות ממומחים?
ראה מאמר על פוריות הגבר:
https://www.hidabroot.org/article/1403

 
אם קיימים אחוזי סיכוי להביא ילדים במצבך אז אין להתייאש, אלא להמשיך להתפלל ולעשות השתדלויות. כמובן שאפשר תוך כדי כך לאמץ ילדים, שזו מצווה גדולה מאוד! שמעתי סיפורים על אנשים חשוכי ילדים שאימצו ילדים, ובגיל מאוחר יותר נולדו להם עוד ילדים משלהם, וברוך השם זכו למשפחה ברוכת ילדים.
 
תרומת זרע אסורה:
https://www.hidabroot.org/question/14313
  
לגבי איסור הוצאת זרע לבטלה אצל עקר, ראה:
https://www.hidabroot.org/question/243217
 
שאלת על ייסורים, על ילדים קטנים שחולים בסרטן וכדו', מקרים נדירים אך כואבים מאוד בעולם. 
תורת הקבלה והסוד מסבירה שכולנו נשמות רוחניות ובוגרות אשר חוזרות לעולם הזה בגלגול פעם אחר פעם כדי לתקן את מעשינו ולקיים תורה ומצוות. ילד קטן אינו אלא נשמה בוגרת של אדם שכבר חי בעולם הזה חיים מלאים, וירד לתיקון נוסף. לכן כל אדם נולד עם נסיונות וייסורים מיוחדים רק לו, וכמובן עם כוחות נפש מיוחדים התואמים לנסיונותיו.
 
אמרו חז"ל (נידה דף טז, ב): "מלאך הממונה על ההריון - 'לילה' שמו, ונוטל טיפה ומעמידה לפני הקב"ה, ואומר לפניו: ריבונו של עולם, טיפה זו מה תהא עליה - גיבור או חלש, חכם או טיפש, עשיר או עני? ואילו רשע או צדיק - אינו אומר".
מכאן יצאנו למדים, שעוד בטרם יורד כל אדם לעולם, נקבע עבורו בשמים מה יהיו הנסיונות והקשיים הפרטיים בחייו, אם יהיה עשיר או עני, אם יהיו לו קשיים בפרנסה, אילו מחלות או כאבים יפקדו אותו בחייו וכיוצא באלה. לכל אדם חשבון פרטי משלו, אשר נוגע לעיתים רבות במעשיו ונסיונותיו מגלגולים קודמים, שקובע את מאורעותיו בחיים. אך הבחירה אם להיות צדיק או רשע נתון לגמרי בידינו למרות המצבים החיצוניים. אנו יכולים לבחור בדרך האמונה והביטחון, ולבטוח שהכל נועד לטובה, ולקבל את הייסורים באהבה, או להתכחש חלילה לבוראנו ולהגדיל את עווננו. ועניין זה תלוי לגמרי בידינו.
 
איננו יודעים חשבונות שמים, ולא יכולים לענות על שאלות פרטיות, עם זאת אנו יודעים ששום דבר לא קורה בעולם - לא במקרה ולא לחינם. כל מה שעושה ה' הוא לטובה, גם מה שנראה רע. 
אל תשכח שלבסוף כולנו מזדקנים ונפטרים מן העולם - עשירים ועניים, חולים ובריאים, לבסוף עוזבים ולא לוקחים איתנו דבר מלבד מצוות ומעשים טובים: "שבשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות, אלא תורה ומעשים טובים בלבד" (אבות ו, ט). 
 
תוכל לבטוח בה' שהוא חכם מאתנו, הוא יצר את השכל וההגיון והמוסר, כך שהוא יודע כל מה שאנחנו יודעים, ולא עושה "טעויות".
גאונותו תעיד על רמת כוונתו. הבט כי ברגע זה ממש, פועלים בתוך גופך מיליוני מערכות גאוניות בתחכומן:
- גופך בנוי ממיליארדי אטומים שפועלים בתיאום, אפילו התא הקטן ביותר שיש באצבע שלך מורכב יותר מכל מערכת התחבורה בעיר ניו יורק. 
- הידיים שלך הם מנופים מורכבים מלאים פרקים תואמים שמאפשרים לך לתפקד בחיים. 
- בכל אחת מן העיניים שלך יש יותר מ-120 מיליון קולטני אור, המאפשרים לך לקבל תמונה חדה וצבעונית של המציאות סביבך. - בכל יום הלב שלך מעביר 8000 ליטרים של דם בתוך גופך - פירוש הדבר כי בשלושה ימים משאבת הלב שלך היתה מסוגלת למלא בריכת שחייה! אך כל כך הרבה ליטרים של דם דורשים ניקוי רעלים תמידי, ולכן בכל דקה שעוברת הכבד שלך מסנן 2 ליטר של דם מרעלים. 
- המח שיש בראשך הוא פלא הבריאה, ובכל היקום כולו לא נברא מחשב מתוחכם כל כך - מוחך מפעיל 100 מיליארד נוירונים (תאי עצב) - מספר זה גדול יותר מכל הכוכבים שיש בגלקסיה, וכולם פועלים בתיאום מושלם כדי לאפשר לך לראות לשמוע לנוע לדבר ולחשוב. ואין כאן המקום לתאר את כל התהליכים המדהימים והמורכבים שפועלים בגופך.
 
האם יש לך ספק בכך, שמי שברא כל זאת, יש לו מטרות גדולות בשבילך? 
ויושם לב לעובדה שכל המערכות המדהימות הללו - הן רק הכלי החיצוני שניתן לך בעולם הזה, כדי שהנשמה שלך תוכל להפעיל את הגוף כמו נהג ברכב. אך מהו המסלול שכל אחד מאיתנו בוחר לעצמו בחיים? האם לא נאמין במי שברא אותנו או נדחה את הטבתו חלילה?
 
לכן אנו מאמינים ובוטחים בה' אין דבר שקורה במקרה בעולם, אלא הכול נעשה בהשגחה פרטית. אפילו הייסורים הקטנים ביותר באים לאדם בחשבון מדוקדק משמים. אמרו חז"ל במסכת ערכין (דף טז, ב): "עד היכן תכלית הייסורין? ...אפילו נתכוונו למזוג לו כוס יין במים חמין ומזגו לו בטעות בצונן, או שנתכוונו למזוג לו בצונן ומזגו לו בחמין, הרי זה נקרא ייסורים... אפילו נהפך לו חלוקו כשלבשו, והוא צריך לחזור ולהופכו, הרי אלו ייסורים... עד היכן תכלית ייסורין? אפילו הושיט ידו לכיס ליטול שלוש מטבעות, ועלו בידו שתיים, הרי אלו ייסורים!"
כלומר, ייסורים מגיעים לאדם בחשבון מדוקדק משמים, לא לחינם ולא במקרה. קל וחומר ייסורים קשים ונוראים כמו שהזכרת, שתיקונם דומה לניתוח קשה עבור הנשמה, ובאמת שאין לנו יכולת להבין זאת בעולם הזה.
 
כשקורה מקרה נורא, טבעי להזדעזע - זה חלק מהסתר הפנים של העולם הזה, שנועד לגרום לנו להתחזק ולהתפלל לגאולה השלמה במהרה, שלא יהיו עוד עוולות נוראות וייסורים שכאלה. 
 
אנו מרחמים על המסכנים כי יש בלבנו רחמים. רק צריך לזכור  מנין קיבלנו רחמים אלה - מבורא עולם. מכאן נזכה לבטוח בו שהוא עושה הכול לטובה, רק שחשבונותיו עמוקים ונסתרים מבינתנו.
אלוקים הוא כידוע נותן התורה הקדושה, אשר לימדה אותנו רחמים: "ואהבת לרעך כמוך", "לפני עיוור לא תיתן מכשול", "לא תלך רכיל בעמך", "לא תחמוד", "ואהבתם את הגר", וכו' וכו'. זכרי תמיד שכל המוסר והרחמים שלך מגיעים אך ורק ממנו יתברך.
 
הבה נשאל כל אדם: מי הוא אשר נתן לך את כל הרחמים שיש לך על עצמך ועל אחרים? הרי ישנם בעולמנו אנשים אכזרים שאין להם רחמים על אחרים. גם לבעלי חיים אין רחמים על בני מינם (חתול לא חש רחמים על חתול שנדרס על הכביש). רחמים הם משהו מיוחד שניתן בלב האדם מאת אלוקים - הוא אבי כל הרחמים, וכל הרחמים מגיעים רק ממנו יתברך, וליהודים נתן רחמים מרובים! הוא הנקרא בלשון חז"ל בשם "רחמנא", המרחם, ובתורה נאמר עליו "ארך אפים ורב חסד". אף עמו ישראל נקראים "ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים".
מכאן עלינו ללמוד שהוא יתברך ודאי הרבה יותר רחמן מאיתנו, שהרי הוא מקור כל הרחמים, ורק בזכותו אנו מסוגלים לרחם. 
 
כשנגיע לעולם הבא, לעולם הנשמות, ונראה את העולם האמיתי, נבין שהוא יתברך אכן רחום וחנון יותר מכל אדם, ויותר מכל מה שיכולנו לשער. 
הקב"ה רואה עד סוף כל הדורות, ואינו עושה טעויות, שאין חכם ממנו. הוא לא היה בורא את הנשמות אם לא היה יודע שלבסוף יודו לו על קיומן. 
 
איננו יודעים חשבונות שמים, אך נוכל להתחזק באמונה ששום דבר לא קורה במקרה ולא לחינם. ה' לא אדם ייסורים קשים ללא סיבה מוצדקת, רק שהסיבה הזו מוסתרת מאתנו בעולם הזה - שהוא עולם של הסתר פנים. אך בעולם הבא רואות כל הנשמות את חוכמתו של הקב"ה ומודות שפעל עמן בצדק וברחמים -
אמרו חז"ל (פסחים דף נ, עמוד א): "לא כעולם הזה העולם הבא: העולם הזה - על בשורות טובות אומר ברוך הטוב והמטיב, ועל בשורות רעות אומר ברוך דיין האמת. לעולם הבא כולו (אומר): הטוב והמטיב"
 
עלינו לבטוח בקב"ה בכל מצב, שהוא יתברך עושה הכל ברחמים ולטובה, ותפקידנו לקבל הכל באהבה. עלינו לשים עצמנו בידיו של בורא עולם כמו תינוק קטן בידי אמו. גם אם אמא לוקחת את התינוק לרופא כדי לקבל זריקה כואבת, התינוק לא חדל לאהוב את אמו, למרות תמימותו הוא יודע בפנים-לבו שאמו עושה הכל למענו ולטובתו, מתוך אהבה ולא מתוך שנאה. כולנו בניו ובנותיו של הקב"ה, ועלינו לבטוח בו יתברך שכל רצונו הוא להטיב לנו. ומתוך הביטחון נתגבר על כל הקשיים והפחדים.
 
אני ממליץ לך בחום לצפות בהרצאה מעולה הנקראת "סוד הצדק העליון": 
https://www.hidabroot.org/he/video/59204
https://www.hidabroot.org/he/video/59205
https://www.hidabroot.org/he/video/59206
  
עלינו ללמוד מאברהם אבינו שהיה מוכן להקריב הכול לאלוקים, גם את בנו יחידו. בעולם הזה נועדנו לעמוד במבחן - בנסיונות שיש בהם הקרבה לה'.
 
אב שאוהב את ילדיו, רוצה שילדיו יתבגרו ויהיו לאנשים עצמאים, ישרים וצדיקים בזכות עצמם.
כך להבדיל, הקב"ה רוצה שהנשמות שברא יזכו להגיע למידת הגבורה בכוחות עצמן, וכך יזכו לקירבתו בזכות ולא בחסד-חינם.
ה"משחק" נועד לייצר גיבורים. גיבורים לא "בכאילו", אלא גיבורים באמת.
מטרת הסבל והקשיים היא כדי לתת לנשמה את היכולת להחליט בעצמה אם להתקרב לה' מתוך אהבה, ועל ידי כך היא זוכה לקירבתו באמת.
 
בעזרת השם עוד תתחזק, כי בלי אמונה למה לנו חיים?
 
* * *
 
הזכרת את הרע, אך אי אפשר להתעלם מכל הטוב שיש בעולם הזה - שהוא באמת הרוב.
 
בשונה ממה שהורגלנו לחשוב, רוב העולם הוא למעשה טוב. זו עובדה שרוב האנשים בעולם אינם רעבים ללחם ולא סובלים ממחלות ופגעים רעים. קיבלנו עולם מדהים, וניתנו לנו אינספור חומרים ואמצעים וכישורים המביאים לנו הנאות רבות מספור. 
 
מי מאיתנו היה מוכן תמורת מיליון דולר לוותר על מאור עיניו (או אפילו רק על ראייה צבעונית של המציאות), על יכולת השמיעה, חוש הטעם, המישוש, שתי ידיו או על שתי רגליו? אפילו אדם שינסה רק יום אחד לקשור את שני אגודליו יגלה מהר מאוד עד כמה הוא נצרך להם; אדם שיעטה על ידיו כפפות יגלה כמה הציפורניים חסרות לו במהלך היום. אך מי מאיתנו נתן אי פעם את הדעת להודות על אגודל או ציפורן?
 
 רוב האנשים אינם יודעים להעריך את הטובות הרבות שיש בחייהם, אינם מסוגלים להעריך נכונה את שוויה של הראייה, השמיעה, ההליכה, אפילו הריסים שבעפעפיים או הגבות שנועדו למנוע מן הזיעה להיכנס לעיניהם. באמת שלא חסר על מה להודות, ובמה לראות את טובו של ה' במציאותנו.
 
אדם שמתבונן אינו אמור לראות את העולם בתור סבל. אדם ישווה עצמו לחתול חסר-בית, אין ספק שיגלה שקיבל אלף מתנות-חינם שאין אותם לחתול זה, ובראשן מתנת השכל וההגיון הישר שמאפשרת לו את השגת האלוקות. האדם המתבונן יוכל למצוא אף בסבלו תכלית שנועדה להטיב עבורו. כך נהג רבי עקיבא לומר (ברכות דף ס, א) "לעולם יהא אדם רגיל לומר, כל דעביד רחמנא לטב עביד (כל מה שעושה הקב"ה - הוא עושה לטובה)".
 
ולגבי מה שנראה בעינינו רע במציאות, הנסיונות והייסורים, אמליץ לקרוא במאמרים הבאים:
 
אם אבא אוהב - אז למה כואב?
https://www.hidabroot.org/he/article/125233
 
10 הוכחות לכך שה' אוהב אותך, על אף הייסורים
https://www.hidabroot.org/he/article/798
 
מלך אבא או חבר - כיצד להביט על אלוקים?
https://www.hidabroot.org/he/article/95502
 
אבא גדול ואבא קטן:
https://www.hidabroot.org/he/article/99775
 
תשובה לשאלת איוב: 
https://www.hidabroot.org/he/article/88622
 
לסיכום אמליץ לך לקרוא חוברת קצרה שכתבתי בשם "שיחה גורלית" (חפש בגוגל) המתארת דו-שיח עם אלוקים על שאלות רבות באמונה (מציאות הבורא, אמיתות התורה, למה אלוקים ברא אותנו? ועוד). ממליץ לך לקרוא את כל החוברת ואפילו לסכמה לעצמך. אשמח לעזור בכל שאלה שתהיה לך.
 
בעזרת השם תתחזק להאמין ולבטוח בה', ותזכה לשמחה ונחת רוח בעולם הזה.
 
בברכה,
דניאל בלס