איך היה מותר ליעקב אבינו להתחתן עם שתי אחיות?

שלום רב,

אכן כבר עמדו בשאלה זו איך נשא יעקב אבינו שתי אחיות, והרי כתוב שהאבות קיימו את כל התורה כולה למרות שעדיין לא ניתנה (לגבי יעקב אבינו, כן כתב רש"י בראשית לב ה על הפסוק "עם לבן גרתי", גרתי בגימטריא תרי"ג, כלומר עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי). ונאמרו בזה כמה תירוצים, ומהם: 

א. הרמב"ן (בראשית כו ה) תירץ, שהאבות קיימו את כל התורה כולה רק בארץ ישראל, ויעקב אבינו נשא את שתי האחיות בחוץ לארץ.

ב. והדעת זקנים (פרשת וישב לז לה) תירצו, שמאחר שלא נצטווה על התורה אע"פ שידועה ברוח הקודש מה שהיה רוצה היה מקיים, ומה שהיה רוצה היה מניח. וכיוצא בזה כתב הרמ"א בתשובותיו (סימן י) שרק אברהם אבינו שמר את כל מצוות התורה כולל מצוות דרבנן וכמבואר במסכת יומא (דף כח עמוד ב), אולם אנשי ביתו לא שמרו רק שבע מצוות בני נח, ולכן יעקב אבינו יכל לשאת שתי אחיות שאין זה משבע מצוות בני נח. יעויין שם. (וזה שלא כמו המבואר ברש"י על התורה הנ"ל).

ג. והחזקוני (בראשית כט כח) תירץ, שהיות ורחל ולאה היו נכריות, אם כן כשנישאו ליעקב נתגיירו, וגר שנתגייר כקטן שנולד דמי (מסכת יבמות דף כב עמוד א), וממילא אין להן קורבה כלל, ואינן נחשבות אחיות. וכן כתבו לתרץ בשו"ת הרדב"ז חלק ב' (סימן תרצו) והמהרש"א במסכת יומא (דף כח עמוד ב, ד"ה מצותי), והמהר"ל מפראג בגור אריה (בראשית פרק מו אות ה) והיפה תואר (בראשית רבה טז ט) והחיד"א בספרו ראש דוד (פרשת וישלח, ד"ה ואתהלכה).

(אלא שלכאורה קשה על זה מדברי הגמרא במסכת פסחים דף קיט עמוד ב שעתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים ביום שיגמל חסדו לזרעו של יצחק, לאחר שאוכלין ושותין נותנין לו לאברהם אבינו כוס של ברכה לברך, ואומר להן איני מברך שיצא ממני ישמעאל. אומר לו ליצחק טול וברך, אומר להן איני מברך שיצא ממני עשו. אומר לו ליעקב טול וברך, אומר להם איני מברך שנשאתי שתי אחיות בחייהן שעתידה תורה לאוסרן עלי. ולפי תירוץ זה כיוון שנתגיירו, וכקטן שנולדו דמו, למה אמר יעקב שהתורה עתידה לאסור אותן עליו, הרי באופן זה אין איסור תורה בנשיאת שתי אחיות. וכן הקשה הרא"ם ויקרא כ יז. וע"ע בספר פרשת דרכים דרוש א).

ד. עוד תירץ החזקוני שם, שיש אומרים שלאה ורחל משתי נשים היו, וגוי אין בניו מתייחסים אלא אחר האם, כדנפקא לן מכי יסיר את בנך (דברים ז  ד), ולכך הותרו ליעקב. 

ה. והמהר"ל מפראג בספריו גור אריה (בראשית פרק לב אות ו, ופרק מו אות ה) ותפארת ישראל (סוף פרק כ) כתב לתרץ עוד, שיעקב אבינו נשא שתי אחיות על פי רוח הקודש. ובדרך זו כתב גם בפירוש יפה תואר הנ"ל דשמא יש לומר שיעקב נשא שתי אחיות על פי הדיבור. 

וכיוצא בזה כתב האור החיים (בראשית מט ג, ד"ה והאבות) שהאבות לצד חביבותם בה' וחשקם באושר עליון קיימו הכל וכו', אבל במקום שהיו רואים תועלת דבר ההצלחה להם, כמו שתאמר יעקב כשהרגיש בהצלחתו בנשואי ב' האחיות העלים עין מריוח הנמשך מקיום המצוה ההיא, כיון שאין לו עונש אם לא יקיימנה, כל עוד שלא נתנה תורה, ומה גם אם נאמר שהיו עושים על פי הדיבור, כי האבות נביאים היו (מגילה דף יד עמוד א), וה' אמר להם לעשות כן. ע"כ. וכן ראה בספר נפש החיים (שער א' פרק כא) שכיוון שהאבות לא היו מחויבים מצד הדין בקיום המצוות, לכן כשהשיג יעקב אבינו ע''ה, שלפי שורש נשמתו יגרום תיקונים גדולים בכחות ועולמות העליונים אם ישא השתי אחיות אלו רחל ולאה, והמה יבנו שתיהן את בית ישראל, יגע כמה יגיעות ועבודות להשיגם שינשאו לו. יעויין שם.

וע"ע מה שכתב בשאלה זו בשו"ת הרשב"א חלק א' (סימן צד) ובמה שכתב על דבריו בשו"ת הרדב"ז שם. וע"ע במהרש"א במסכת סנהדרין (דף יט עמוד ב ד"ה מלוה) ובספר מדרש תלפיות (ענף יעקב) ובשדי חמד חלק א' (עמוד 54 אות קפו, ועמוד 155) ובשו"ת אגרות משה חלק אבן העזר חלק ד' (סימן ט אות א).

בברכה,

הלל מאירס