אמונה
קיום העולם הבא ומשמעות החיים.
- כ"ח תמוז התשע"ה
שאלה
שלום, אני בן 25 בן למשפחה דתית לא ממוגזרת, גדלתי כיהודי מאמין ושומר מצוות ואף למדתי מספר שנים בישיבה. לאחרונה עולים בי שאלות שאיני מוצא עליהם מענה גם בספרי הגדולים כגון הרבי, והרב דסלר. השארת השאלות פתוחות מקשה עלי מאוד בקיום אורך חיים אליו אני רגיל, הכל נעשה "על טייס אוטומטי" איבדתי את המשמעות. אני מבולבל. אני שבור. אחת משאלותיי הגדלות נוגעות לשכר ועונש בעולם הבא והקיום הגשמי, אנסה להיות מתומצת ככל האפשר. 1. הקב"ה ברא את האדם כיצור גשמי עם תכונות מנוגדות, למעשה כל מעשה שאני עושה - אעשה בעקבות תכונות אלו. האם יוכל הקב"ה לראותי כפושע ולהטיל עלי עונש? הרי את הפגמים הוא יצר בי, אז מדוע יבוא בטענה אלי? 2. מנקודת הנחה שאלוקים הוא היצור התבוני ביותר, ישות עלית, שאין לאדם את היכולת המנטלית לתפוס את אופיה ומהותה : מדוע חשוב לו שאעשה מעשים כ"כ גשמיים וקטנוניים שרק ינציחו את האני הגשמי שבי. לדוגמא: תפילין - כולו נעשה מבהמה, אני כורכו על ידי ומניחו בראשי, זהו מעשה כל כך גשמי, האם לא היה נכון יותר לעשות מעשה שיתיחס לאני הפנימי הרוחני שבי? ועוד ועוד בענייני עונש "כרת". ב. בהיכרות עם בני הישיבות ואברכים בדורנו אני רואה שהם מתרכזים יותר ויותר בקיום הגשמי ביותר של התורה, ללא תשומה לערך הרוחני, הן בדקויות לבוש והן בתפיסת האחר לפי גשמיותו, והן במנהגי חברה ומסורת שאין להם ולא כלום עם התורה. מדוע זה כך? הרי הם אמורים לדעת טוב יותר. 3. אנו רואים סתירות רבות בספרים בנוגע לסוגית הזכאות לעולם הבא. חלקם מציינים שלכל אדם יש את חלקו בעולם הבא, חלקם מצמצמים זאת ליהודים, וחלקם תולים זאת בשכר המגיע לאדם. מדוע סוגיה בעלת משקל כ"כ גדול חלוקה? הרי כל מהות התורה תלויה בכך. 4. אני רואה ומקנא במאמינים בניסים "שרואים אורות" שטוענים שרואים ממש את התערבות הקב"ה בעולם, ואיני מצליח להבין אותם. הרי הקב"ה טרח ויצר את מערכת הטבע, הבריאה המופלאה שכל אטום ומלקולה תומכת באחרת ויוצרת מחזור חיים הרמוני שאילו הייתי מוציא גורם אחד מין המשוואה הכל היה קורס. אני נוהג לחשוב שהוא ברא כל זאת כדי להסתיר את קיומו, ועצם הטענה של ניסים ואורות מטילה ספק בשיקול דעתו של הבורא, ובעצם כל נס הוא תיקון "תקלה" במערכת הבריאה. - הרבי כמענה לשאלות דומות באגרות קודש מרבה להשתמש במשל של אדם שצריך ניתוח מוח ובוחר לסמוך על כישוריו של המנתח. אני סוג של אדם שאופיו אינו מאפשר זאת, אני חייב למצוא תשובות פרקטיות שאוכל לתפוס באופן שכלי, ואני אף רואה בזאת דרכו של אברהם אבינו. בשנה האחרונה התוודעתי למספר אנשים עם רקע יהודי מאוד חזק אשר חולקים איתי את אותם הספקות, אשמח למענה לשאלותיי והכוונה לספרים ורבנים שאוכל למצוא בהם מענה לשאלותיי הרבות. בתקווה ובשאיפה לאמונה אמיתית. בהערכה רבה, ישראל פ.
תשובה
שלום וברכה ישראל,
אני בטוח שהקב"ה אוהב אותך מאוד, כי רצונך להתקרב נשמע אמיתי, ובעזרתו יתברך תזכה למלא את יעודך עם הבנה טובה יותר.
1. לגבי שאלתך, ראה את מאמר הבחירה של הרב דסלר זצ"ל.
כולנו טייסים אוטומטיים. הקב"ה אכן גזר עליך לפני שנולדת תכונות מסויימות, ואף יצרים ונסיונות. אך יש לך נקודת בחירה, ונקודה זו יכולה לשנות את כל הנתיב של חייך מקצה לקצה. חשוב שתקרא את המאמר הבא בעיון על הבחירה החופשית:
http://www.hydepark.co.il/topic.asp?topic_id=2630109&forum_id=4142
ולאחר מכן ראה בבקשה:
http://www.hidabroot.org/he/article/119350
מכל מקום, אמרו חז"ל שאין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו (כלומר אינו דורש מהם - אלא לפי כוחם). רק הקב"ה חוקר לב וכליות, ויודע בדיוק מה יכולת ולא יכולת לעשות. ויש מקרים שבהם שוגג נחשב למזיד, או להיפך, מזיד נחשב לשוגג, או שוגג לאנוס. והכל לפי חשבונותיו הצודקים של ה' יתברך. כי הוא יוצר הצדק, והוא נותן הרחמים, והוא בעל השכל והדעה, וכל מה שאנו יודעים על צדק או רחמים נובע רק ממנו יתברך. כך שהוא ודאי הרבה יותר צודק ורחום מאיתנו. לא לחינם נקרא "רחמנא". אך לשם כך עלינו להגיע לעולם הבא, כדי להבין כיצד הכל נעשה לתועלתנו ומאהבתנו, כפי שנאמר בתורה: "וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו, ה' אלוקיך מייסרך" (דברים פרק ח').
אני חושב שכדאי מאוד שתקרא את סדרת הכתבות הבאה (הסדר לא משנה). כך תוכל להכיר את ה' טוב יותר:
אל תתייאש, ואל תשנא את עצמך:
http://www.hidabroot.org/he/article/2638
אם הכל לטובה - אז למה צריך להתפלל?
http://www.hidabroot.org/he/article/3024
אם אבא אוהב - אז למה כואב?
http://www.hidabroot.org/he/article/125233
מלך אבא או חבר - כיצד להביט על אלוקים?
http://www.hidabroot.org/he/article/95502
אבא גדול ואבא קטן:
http://www.hidabroot.org/he/article/99775
תשובה לשאלת איוב:
http://www.hidabroot.org/he/article/88622
לדעתי כל המאמרים הללו חשובים עבורך, ממש כמו מים לשתייה. אנא אל תדלג אפילו על אחד מהם.
2. הקב"ה חיבר את נשמתנו לגוף גשמי, כדי שבאמצעות מעשים גשמיים לגמרי נתדבק בו, ונקדש את החומר. הרמב"ם במורה נבוכים מסביר כיצד כל מצווה ומצווה עושה פעולה על הנפש שלנו (משנה את הפסיכולוגיה שלנו), ובכך למעשה פותחת פתח לקירוב הנשמה לקב"ה.
תפילין לדוגמה, יוצרות בכל בוקר ובוקר קבלת עול, ממש כאילו קשרת את עצמך לבורא יתברך, ואתה מודיע שאתה עבדו, ומבטל דעתך ורצונך בפני רצונו. זו אחת הסיבות לכך שהאשה לא צריכה להניח תפילין, כי לרוב הנפש שלה עדינה יותר ונכנעת יותר ("קלת דעה" אין פירושה שהאשה טיפשה, אלא שהיא מקבלת יותר מרות, היא קלה בדעתה להתפתות אחרי מרותו של בעל סמכות). הגבר צריך לשבור את יצרו, את ה"אגו הגברי" שלו, כדי לפתוח פתח להיקשר לבורא עולם באמת.
אמרו חז"ל שמתוך שלא לשמה יבוא לשמה. כמובן שהמטרה היא שהמצוות ייעשו מתוך אהבה אמיתית ומוחלטת לשם יתברך. ובעזרת השם עוד תזכה להניח תפילין מתוך רצון פנימי להתקרב לשם יתברך, ואז תרגיש גם את מהותה הפנימית של המצווה, ולא רק את חיצוניותה.
הקב"ה ברא את הנשמה שלך. והנשמה שלך היא מעבר לחושים ומעבר להגיון. אי אפשר להסביר בהגיון מהי אהבה, או מהו רצון, או מהי כמיהה, או מהם רחמים, או מהי בחירה. הדברים הללו פשוט לא קיימים במציאות הגשמית, ואינם חלק ממנה.
כך גם הקב"ה הוא מעבר להגיון ולחושים. אנא ראה: האם האלוקים הוא כמו מחשב חסר רגש?
http://www.hidabroot.org/node/123667
ב. לגבי בני הישיבות. כפי שאמרו חז"ל, מתוך שלא לשמה יבוא לשמה. זה קשור מאוד לגיל. אם תראה אברך תלמיד חכם בן 70, תמצא שהוא יותר חכם וקרוב לה' מאשר תלמיד חכם בן 50, או בן 40, או אברך צעיר בן 25. אמרו חז"ל שבגיל ארבעים נפתחים שערי בינה. וזה באמת עניין של התפתחות. וההתפתחות אכן מתחילה בחיצוניות, כי אחרי המעשים נמשכים הלבבות. ודומה הדבר לילד קטן שאתה מלמדו לתת צדקה לעני, והוא אינו מבין את חשיבות הצדקה, ולא מרגיש דבר כלפיה, אך עושה זאת כדי לשמח את אביו, וכאשר הוא גדל הוא לפתע מבין את חשיבות הצדקה, ובאמת ובתמים מרחם על העני ומרגיש אותו, ואז לבבו נפתח והוא נהיה לאדם טוב וצדיק. וכן ילד קטן שהולך לבית ספר רק כדי למלא את רצון אביו, ואינו מבין שאביו נותן לו סוכריות או מענישו אך ורק לטובתו, והבן חושב בטעותו שהוא נותן משהו לאביו בכך שהוא ממלא את רצונו, ורק כשהוא גדל הוא מבין שכל מה שאביו עשה למענו היה אך ורק לטובתו. כך גם בני התורה מתפתחים וליבם נפתח עם השנים להכיר את פנימיות התורה, ופנימיות המצוות, ולהתחבר יותר ויותר לבורא עולם.
3. אפילו לגוי יש חלק לעולם הבא, ועליו לקיים רק שבע מצוות בני נח. הגמרא אומרת שאפילו רשעים מקבלים את שכרם על מעשיהם הטובים, כי הקב"ה אינו מקפח שכר אף ברייה!
וכל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, מלבד אלו שמרדו מתוך עזות ושנאה. אפילו חוטא שאוכל נבלות לתיאבון.
התורה היא ספר הוראות היצרן, המדריכות את הנשמות שלנו לזכות לשפע הגדול ביותר בעולם הבא, ולמעט בייסורים שנועדו לתקן את הנשמה מקילקולה הרוחני את עצמה. מי שיקשיב לתורה יגיע למעלות גדולות, ומי שיפעל נגד לימודה רק יכאיב ויצער את עצמו - בדומה לאדם שמכניס את ידו אל תוך האש, ומתפלא על הנזק שגרם לעצמו. כך אמר שלמה המלך: "איוולת אדם תסלף דרכו, ועל ה' יזעף לבו" (משלי יט, ג).
4. בתורה נאמר "וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלוקים". בפירוש נאמר, שהידיעה השכלית קודמת ל"השבות אל לבבך". כלומר הרגש צריך להגיע רק לאחר ובהתאם לידיעה השכלית. האנשים שמרגישים "אורות גדולים" גם יכולים אחרי זה ליפול כשירגישו את ההיפך. כי הרגש הוא דבר הפכפך. והשכל הוא דבר יציב. ולכן ראוי שאמונתך תהיה בראש ובראשונה שכלית.
אני ממליץ לך על חוברת שכתבתי, בשם "שיחה גורלית" (חפש בגוגל את המילים "שיחה גורלית" לקריאת החוברת), ובה תמצא תשובות לכל שאלותיך, ועוד רבות נוספות. ראוי שתדפיס או תציע גם לחבריך.
כמו כן, אני ממליץ לך להשיג את הספר "לאן" של הרב אביגדור מילר זצ"ל. ספר זה מרכז שיחות ותשובות רציונליות של הרב אביגדור מילר על אמונה ומדע, והוא ברמה מאוד גבוהה ואיכותית. לדעתי מומלץ ביותר.
אני נמצא כאן בשבילך, ואשמח להשיב על כל שאלה שתהיה לך.
שלך בברכה,
דניאל בלס
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il