דברי תורה

הָאִישׁ שֶׁנָּקַשׁ עַל הַדֶּלֶת וּנְקִישׁוֹתָיו מְהַדְהֲדוֹת עַד הַיּוֹם – בְּמֶרְכַּז הַמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ עַל תַּכְלִית הַחַיִּים

סִפּוּרוֹ שֶׁל הָאִישׁ שֶׁנִּצַּב מוּל הִלֵּל הַזָּקֵן, מְהַוֶּה לֶקַח נוֹקֵב לֹא רַק מֵהִתְנַהֲגוּתוֹ שֶׁל הִלֵּל, אֶלָּא גַם מֵהִתְנַהֲגוּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ

"גּוֹנֵב דַּעַת הַבְּרִיּוֹת". לֹא כֶסֶף, לֹא חֲפָצִים, רַק אֶת דַּעְתָּם הוּא מַשְׁלֶה. הַדָּבָר אָסוּר. מַדּוּעַ? מַה כָּל כָּךְ נוֹרָא? עַל כָּךְ – בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ

הוֹרִים אוֹמְרִים לְיַלְדֵיהֶם: הִזָּהֲרוּ מִמַּחֲלֹקֶת כְּמוֹ מֵאֵשׁ. וְאוּלַי יֵשׁ לוֹמַר: הִזָּהֲרוּ מֵאֵשׁ כְּמוֹ מִמַּחֲלֹקֶת. עַל כָּךְ – בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ

מָה עוֹשִׂים בַּקִּנְאָה? שֹׁרֶשׁ קִנְאָה - קנא וְנִרְאֶה שֶׁסּוֹדָהּ הוּא קֵן א – רְצוֹנוֹ שֶׁל אָדָם לִקְנוֹת אֶת הָ'אֲנִי' שֶׁל זוּלָתוֹ, מֵרֹב קִנְאָתוֹ בוֹ. אֵיךְ מִתְמוֹדְדִים אִתָּהּ, וְגִלּוּי מַרְעִישׁ עַל כֹּחַ הַקִּנְאָה – בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ

כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְחַנֵּךְ אֶת יְלָדָיו יוֹדֵעַ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְחַנֵּךְ יְלָדִים מִבְּלִי לָדַעַת לְמָה צָרִיךְ לְחַנֵּךְ אוֹתָם; אֲפִלּוּ בַעֲלֵי חַיִּים אִי אֶפְשָׁר לְאַלֵּף מִבְּלִי לָדַעַת מָה רוֹצִים שֶׁהֵם יַעֲשׂוּ. בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ נִתְמַקֵּד בְּחִנּוּךְ הַבָּנוֹת. לְמָה עַל הַהוֹרִים לְחַנֵּךְ אֶת הַבַּת? מַה תַּפְקִידָהּ בֶּעָתִיד?