הרב יצחק זילברשטיין
תוכי המשמיע קולות אזעקות ותאונות - האם ניתן לכפות את בעליו להרחיקו?
מעשה שהיה בעיר בית-שאן, בבעל חנות לבעלי חיים, שהעמיד בפתח חנותו תוכי מיוחד במינו, המחקה בדיוק רב קולות של חריקות בלמים ואזעקות רכב
- הרב ארז חזני / והערב נא
- א' טבת התשע"ה
בשלהי שנת תשס"ט, הגיעה שאלה נדירה ומעניינת ביותר אל שולחנו של מו"ר שליט"א.
מעשה שהיה בעיר בית-שאן, בבעל חנות לבעלי חיים, שהעמיד בפתח חנותו תוכי מיוחד במינו, המחקה בדיוק רב קולות של חריקות בלמים ואזעקות רכב. בעלי החנויות הסמוכות, התלוננו על התופעה המטרידה של החיקוי המושלם של הקולות, משום שמפחידים את לקוחותיהם, (ולמשל, קבל בעל המסעדה הסמוכה, על שפעמים רבות נזעקו הסועדים לקול שמיעת אזעקת רכבם, והתברר כי לא היה זה אלא התוכי המתוחכם, וכן פעמים שעזבו את האוכל ומיהרו אל הרחוב לשמע קול התאונה המחרידה, ושוב גילו כי לא מדובר אלא ב'עורבא פרח').
באו בעלי החנויות ותבעו את בעל העוף השובב לסלקו מהמקום! ומה טען בעל התוכי? - "איני מוכן לוותר עליו, משום שמושך לקוחות אל חנותי ותורם להכנסות"...
עם מי הדין?
תשובה
השיב מו"ר שליט"א:
רבינו החזון איש (ב"ב סי' י"ג) כתב: "אם עושה אדם דברים שרוב בני אדם עושין, ולפעמים תשמישן ודיבורן משמיע קול שמפריע את החולה - אין החולה יכול למחות, אף אם קדם לחבירו, ורשאי אדם לבנות בית אצל חבירו החולה ולהכניס את העוללים והיונקים שצועקים בלילה ואין החולה יכול לעכב עליו, שהרי אינו חייב לצאת מדירתו".
אולם נראה שבענייננו אין הדבר בגדר דרכו של עולם, שהרי לא נהוג כלל להשתמש בצורת מסחר שכזו, ומכיון שהתוכי מפריע לשכנים ולעוברים ושבים, על בעל התוכי לסלק מטרד זה! (שהרי הפרעות 'רעש' נחשבות להפרעה ושם 'מזיק' עליהן, כמבואר במסכת ב"ב דף כ' ע"ב: 'איני יכול לישן מקול הנכנסים ומקול היוצאין', ולא גרע רעש זה)[1].
[1] ועיין עוד בספר "והערב נא" חלק א' עמוד 383.
לרכישת ספרי "והערב נא" הקליקו כאן.