סיפורים אישיים

ניסיונות בהזמנה: סיפורו של רביב ז'ק

עד שהחלטתי לעשות משהו עם העובדה שיש בורא לעולם הייתי בחור חילוני לגמרי. למעשה, נגעתי בכל הפסגות שחלמתי עליהן. תמיד הגעתי למה ששאפתי, אבל אף פעם זה לא היה מספיק. מתחקירן בחדשות ערוץ 2, דרך מנהל תחנת רדיו ועד לקפיצה מהר ומצנח על גבי, אופנועי ים, טיפוס, ראפטינג ובקיצור, כל מה שגורם ללב לשאול את עצמו כמה מהר צריך עכשיו לפעום

אא

זהו. חזרתי בתשובה וכולם יכולים לראות את זה. אחת ההתראות שקיבלתי מכל מיני חוזרים אחרים הייתה שעכשיו הניסיונות יבואו אלי בקצב מהיר יותר, וסביר להניח שגם בעוצמה גדולה יותר. אז שמתי קסדה, חגרתי אפוד קרב, דרכתי את נשק האמונה שהיה בידי וקראתי תיגר ליצר הרע. הוא, מצידו, לא הזעיף פניו מולי אלא בדיוק להיפך. הוא חייך חיוך גדול. רק מאוחר יותר בחיי הבנתי שמשמעות החיוך היא: אני מחכה לך בסיבוב. עד שהבנתי את זה וכמעט שנשאבתי לתהום הנשייה, עברו עלי ניסיונות שפשוט נתפרו בשבילי במיוחד למידותיי. ניסיונות שנגעו בדיוק במקומות שאתה בכלל לא מבין שאתה בניסיון. אבל בשביל להבין את הנושא בכותרת ואיך זה משליך לחיינו השגרתיים, ובכלל על מה אני מדבר, עליכם לדעת כמה דברים כהקדמה.

עד שהחלטתי לעשות משהו עם העובדה שיש בורא לעולם הייתי בחור חילוני לגמרי. למעשה, נגעתי בכל הפסגות שחלמתי עליהן. תמיד הגעתי למה ששאפתי, אבל אף פעם זה לא היה מספיק. מתחקירן בחדשות ערוץ 2, דרך מנהל תחנת רדיו ועד לקפיצה מהר ומצנח על גבי, אופנועי ים, טיפוס, ראפטינג ובקיצור, כל מה שגורם ללב לשאול את עצמו כמה מהר צריך עכשיו לפעום.

הדבר שהכי משך אותי בעיקר היה טלוויזיה, מול המצלמות. כמעט לא משנה באיזה פורמט. נסיתי להתקבל לתוכנית "האח הגדול", "המירוץ למליון" וכל מיני תוכניות המפרסמות אותך ברגע. את הריגושים חיפשתי גם מחוץ למסך. לדוגמא, נסיתי פעמיים להתקבל לתחרות תעופה של חברת REDBULL, בה אנשים בונים מטוסים הזויים ומנסים להגיע כמה שיותר רחוק בקפיצה מרמפה בת שישה מטרים לתוך הירקון. לפי האמור למעלה, אני מניח שאתם מבינים שלכותב יש תסמונת בה קצב פעימות של 160 נחשב כמעט שגרתי.

והנה זה מתחיל. חלק מתהליך החזרה בתשובה הוא ההבנה שעליך לינטוש, גם אם חלקית או זמנית, את עברך הבזבזני והלא תכליתי. זה תהליך לא פשוט מאחר והוא בעצם מכריח אותך להבין שהכיף שעשית עד עכשיו היה פשוט כלום! נכון שזו בעצם בחירה שלך, אבל אחרי שראית והרגשת את האמת, אתה לא יכול לשקר לעצמך יותר. ולכן מקפיצות, ריגושים והשתוללות בלתי מרוסנת, אתה הופך להיות מישהו ששואף להירגע, להתיישב ולהשכיל בנבכי התורה הקדושה.

היצר הרע חיכה בדיוק לנקודה הזו. הוא נתן לי להיכנס קצת לעובי הקורה של תורת ישראל, אך מיד, בלי להתבלבל כלל ובתזמון מדוייק, הוא שרטט לי תוכנית עבודה מהודקת היטב שנכתבה במיוחד לחמוד הזה שחושב שכיפה וציצית תעלים לו את העבר באופן כליל מבלי להילחם על זה.

ההצעה הראשונה הייתה עבור התוכנית "האח הגדול". אחות של חבר של המפיק פנתה אלי והציעה לי להיכנס לתוכנית כמשתתף דתי חוזר בתשובה, עם שכר לא רע בכל חודש, ורמז שמבטיח שאגיע לשלבים הגבוהים בגמר. וכל העולם נעצר. עוד שבוע התוכנית מתחילה. צריך להחליט עכשיו! הנה, כל מה שחלמת עליו כחילוני. שיא הפרסום, שיא הרייטינג, אין בית שלא מדבר על האח... כמה התאמצתי להגיע לשם, ועכשיו זה בא בקלות. אולי קלות רבה מידי? אני רק שלושה חודשים מתחזק. אולי אהיה הנציג הדתי בתוכנית? עם פה כמו שלי, אני מחזיר את כולם בתשובה... אלו המחשבות שהיו לי. שיחה קצרה עם אשתי הבהירה לשנינו, וגם ליצר, שעלינו על התרגיל שלו די מהר. ההצעה הזו הייתה חשודה מידי. ככה להיכנס לתוכנית שעשרות אלפים היו רוצים להיות בה?

סירבתי בנימוס ולא התחרטתי לרגע. חייכתי לעצמי כמנצח גדול ודמיינתי איך אני צוחק ליצר הרע בפרצוף. מה שלא ראיתי, זה שהיצר מחייך בעצמו ואומר לי שזו רק ההתחלה.

שנה אחר כך מופיעה פרסומת בשלטי חוצות הקוראת ליצרני המטוסים הישראלים לנסות להטיס את הג´מבו שהם בנו לעבר הירקון בקיץ הקרוב. למי שלא מכיר, זוהי תחרות מאד מפורסמת בעולם הנקראת "רד-בול פלוג טאג" (REDBULL FLUGTAG). זה בגרמנית כך שאין מה להיבהל אם לא הבנתם. בלי לחשוב פעמיים, תרתי משמע, נרשמתי לתחרות. לא הייתי צריך להתאמץ הרבה, וגם היצר הרע קצת סייע, ותכננתי מטוס עשוי בקבוקי מים ריקים. גם מיחזור, גם פוליטיקלי קורקט, גם קל להכנה. שעה ביום במשך חודש והכל מוכן. אני, ועוד ארבעה חברים, בפארק הירקון, עם עוד עשרות אלפי אנשים, אטפס על מטוס מבקבוקים ואנסה לטוס כמה שיותר רחוק. כל מה שאני צריך זה שעה ביום. וזה באמת כל מה שהיה לי. וזו הייתה בדיוק הבעיה. יש לי שעה פנוייה ביום ואני מבזבז אותה על בניית מטוס במקום ללמוד תורה? ואם אתקבל תחרות, מה אראה שם בפארק הירקון? נשים צנועות וחסודות? יש לי תחושה שלא. כמעט זה הצליח לו, ליצר, וברחתי ברגע האחרון. התקשרו אלי מהתחרות ואמרו לי שהתקבלתי לנבחרת רק על עצם הרעיון המקורי. מדהים! כניסה חלקה לתחרות שהייתה מושא למטרותיי במשך שנים. בלי ועדת קבלה, בלי לקוות לטוב ובלי כלום. "פשוט תבוא..." אמרו לי בטלפון שליחי היצר.  אמרתי להם שאני לא בא תוך כדי שאני מנענע את ראשי מצד לצד וחושב לעצמי שהייתי ממש קרוב, לפול למים העכורים, תרתי משמע.

הניסיונות המשיכו לבוא בכל מיני צורות ומצבים וההתמודדות איתם הייתה כמובן בהתאם. לא בכולם עמדתי ואני צריך לעבוד קשה מאד כדי לנסות לעמוד בניסיונות החדשים הבאים עלי לטובה. הנקודה היא, ששמתי לב שאני לא נתקל בניסיונות שאין לי בעיה להתמודד עם זה. כלומר, ייתכן שהרכב מקבל מכה קטנה, ואפילו כיפוף קל בפח, זה פשוט לא מזיז לי. כזה אני. אם מישהו טועה בעודף, אין לי שום בעיה לתקן את זה ולהעיר לו שטעה בעודף לרעתו ואני צריך לקבל פחות. זה לא שאני צדיק, אלא שיש דברים שבהם אין לי קושי להתמודד איתם. זה טבעי לי. במדרשים ידוע שתחומים שבהם אין לך ניסיון אתה מתוקן. ומה שהכי קשה לך, שם אתה צריך להתמקד בתיקון שלך. לעומת זאת, לקום בבוקר בצילצול הראשון של השעון המעורר, זו משימה שאם אני מצליח בה פעם בכמה שנים, אני עושה סעודת הודיה לשם יתברך. ואז אני קולט שדווקא בתחומים האלה, השם מעמיד אותי בניסיון על בסיס קבוע. דווקא שם. איפה שהכי כואב. מה שמוכיח לי שהניסיונות האלה נכתבו בהזמנה אישית עם השם שלי על החותמת. לאשתי יש את הניסיונות שלה בנקודות שדווקא שם הכי קשה. אני בכלל לא רואה את הנקודות האלה כקושי וכן להיפך.

אחד מרבני השכונה אצלנו נשאל על ידי אחד מהאברכים, מה מהות הניסיון. השאלה נשמעת טריוויאלית ומוכרת, אבל ההסבר שהוא נתן סיפק לי פן נוסף לשאלה עצמה: הרב אמר שמה שגורם לרכב לזוז על הכביש זה בעצם ההתנגדות של האספלט לגלגל. המנוע ושאר המערכות גורמות לרכב לסובב את הגלגלים מהר ובטוח, אבל מה שגורם לרכב לזוז זה בעצם הכביש שמתחתיו. אם הכביש יהיה רטוב מידי או מלא שמן, הגלגל ימשיך להסתובב ולא יתקדם לשום מקום, או שבמקרה הטוב יתקדם מעט ולאט. הסיבה היא ההתנגדות של הגלגל לחומר שהוא פוגש, בין אם זה כביש ובין אם זה שמן. רק מה שיתנגד לו בהתאמה לאותו צמיג, יקדם אותו הלאה. אם אנחנו נעשה תנועות של שחייה באוויר, לכל היותר נראה טיפשיים. אבל אם נכנס למים, תתקדם בבריכה או בים. למה? כי המים מהווים התנגדות ראויה לטובת התקדמות. אם ננסה לשחות בבריכת מלט רטוב, לא נתקדם לשום מקום כי הוא פשוט מתנגד לנו מידי. ניסיון בא מהמילה נס. נס, פירושו, למעלה. מעלים דגל על נס, נס הוא מעל הטבע וכו´. הניסיון בא לקדם אותנו ולהעלות אותנו למעלה ברוחניות ואולי גם בפן הפיזי. ולכן הקדוש ברוך הוא לא ייתן ניסיון לאדם שהוא לא יכול לעמוד בו, גם אם לכאורה זה נראה אחרת בשעת הניסיון עצמו. אם יהיה ניסיון שאי אפשר לעמוד בו, איזו תכלית ומטרה יש לקדוש ברוך הוא לתת לך את הניסיון הזה ולהיכשל בו?

ולכן הניסיונות הבאים אלינו מידי יום ושעה, אינם סתם ניסיונות שנזרקים לאוויר מתוך מאגר בלתי נדלה של ניסיונות, ומי שנפל עליו הניסיון יאלץ להתמודד איתו. להיפך, הניסיונות נכתבים עבורכם באופן מדויק ביותר. שימו לב לניסיונות שאתם מקבלים ותיווכחו שהניסיון מוכיח שיש עליכם השגחה צמודה. עם חיוך בצידה. כל מה שנותר לאחל זה בהצלחה למתמודדים.   

תגיות:בעלי תשובה

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה