כתבות מגזין
האם ידעתם שהזמרת ריף כהן שומרת שבת?
היא מרגישה יהודיה מתמיד, ולאחרונה מתקרבת בצעדים איטיים ומדודים ליהדות. מלבד זאת היא שומרת שבת, צופה בערוץ הידברות, ומתגעגעת למשפחה החרדית שאירחה אותה בצרפת. ראיון מפתיע עם הזמרת ריף כהן
- דודו כהן
- כ"ו תשרי התשע"ה
כשריף כהן הייתה בת 24, היא עברה לגור בצרפת למשך שנתיים. זאת, לאחר שהגשימה חלום והתקבלה ל"בית האומנים", בו מתגוררים כ-500 אמנים נבחרים בלבד, מכל רחבי תבל, למשך כשנה. במסגרת הפרויקט, קיבלה כהן מלגת קיום, דירה ופסנתר לתקופה זו, ויכלה ליצור כאוות נפשה. "הייתי ממש לבד בצרפת, לא הכרתי אנשים. ואז אימצה אותי משפחה חב"דניקית, שהזמינה אותי לערוך איתם סעודות שבת. חב"ד באירופה זה לא כמו חב"ד בהודו. הייתי לבד, בתוך בית של משפחה, שבמקרה גם הייתה של אנשים מהסוג שתמיד נדמו לי כמו 'האנשים עם הכובעים והחליפות'. אלה שכשאתה הולך פה בתל אביב, אין לך שום קשר איתם.
"אבל שם, בצרפת, הם הכניסו אותי אליהם הביתה בהמון חום. מבחינתי זה היה מהפכני. מעולם לא התקרבתי לחרדים לפני כן. בהתחלה זה היה הלם תרבות עבורי, ובהמשך למדתי דרכם המון דברים חדשים, כמו שלכל דבר יש משמעות בהלכה. הבנתי איזו תרבות עצומה ומדהימה יש ביהדות. לא חזרתי בתשובה, אבל הבנתי לראשונה שאני לא יודעת שום דבר על היהדות, וזה הותיר אותי בסקרנות עצומה. אמנם למדתי בגיל 16 קבלה, אבל אלה דברים מיסטיים שלא קשורים לחיים. בשורה התחתונה, עד אז חייתי דפוסים מערביים בחיים, ואז 'חטפתי כאפה', כי הבנתי שכל חיי הולכתי שולל. אמרו לי כל חיי שהמערב מאוד נאור, וצריך לעשות מה שעושים שם. כשהגעתי למערב, למען האמת, גיליתי המון חוסר נאורות - בהתנהגות של בני אדם, בתפיסות שונות ועוד. באותו רגע הבנתי שטעיתי, והתחלתי לחפש מחדש דרך ללכת בה".
כאמור, המוזיקאית ריף כהן, 29, עברה מסע מוזיקלי שלם, עד שבסופו של דבר הצליחה להגשים את חלומה ולהיות זמרת מוכרת מן המניין. הקרבה והאהבה הרבה שלה למוזיקה ואמנות החלה כבר בגיל ארבע, אז החלה ללמוד פסנתר ומחול. בהמשך הספיקה ללמוד בין היתר בבית ספר לאומנויות, בהמשך עברה פיתוח קול מקצועי במשך כעשר שנים(!), וללמוד לתואר ראשון במוסיקולוגיה באוניברסיטה.
הבית שהיא מגיעה ממנו, הוא בית צבעוני למדי: אימה, היא מורה ליוגה ומשוררת, שנולדה באלג'יריה וברחה ממנה כנערה, ואביה, הוא סוכן נדל"ן שבבעלותו גלריה לאמנים. לדבריה, הרבה מההשראה שלה ספגה ריף מההיכרות הקרובה עם עולם האמנות, דרך גלריית המוזיקה של המשפחה, ומהבית הלא שגרתי בו גדלה, מה שגם ניכר היטב במוזיקה שלה. אולם בשנים האחרונות, כך מסתבר, כהן מתחילה לגלות זיקה לכיוון נוסף וחדש בחייה: היהדות.
כאמור, ההתקרבות שלה ליהדות החלה דווקא בצרפת, אבל נמשכה גם שנתיים מאוחר יותר, כאשר החליטה לחזור לארץ. את השינוי הרוחני שחל בה שם, המשיכה לאמץ גם כאן. "מאז שהותי בצרפת, החלטתי לשמור שבת. האמת היא שבארץ יותר קל לשמור שבת מאשר בחו"ל. אני שמה פלטה, אנחנו לא נוגעים בחשמל, אם אפשר הולכים לבית הכנסת. אני שומרת כבר ארבע שנים. בתל אביב קצת קשה לשמור שבת, יש כאן הווי אחר, אבל אני עדיין נהנית מזה. גם בעלי שומר שבת. אחרי שהתחלתי לשמור, גם הוא התחיל לשמור מיוזמתו".
אבל לא תמיד זה היה כל כך קל עבורה, כפי שהיא מתארת. "היתה לי תקופה מאוד קשה לפני שהחלטתי לשמור שבת. די נזרקתי לכל הכיוונים, לא הצלחתי מוזיקלית, וכל פעם גורמים בשוק המוזיקה השהו אותי. ראיתי שהזמן עובר, ואני לא רואה שמשהו קורה. הגעתי להחלטה שאני רוצה להפריד בין עיקר לתפל. לפי איך שחונכתי, אעשה הכל כדי שמשהו יקרה. אבל לאט לאט הבנתי שלא בא לי. מה, החיים זה קריירה? החיים זה כסף? במקביל, באותו הזמן הייתי בקשר זוגי עם מישהו במשך שנתיים מהמרחקים, שבהמשך הפך לבעלי. לכן באיזשהו שלב הבנתי שזה לא מעניין אותי. שאני רוצה להתחתן, רוצה להתחיל לחיות, ומהבסיס הזה דברים יתחילו לבוא.
"בהקשר הזה, ההיכרות עם המשפחה החרדית, נתנה לי המון השראה ומודעות לענות לעצמי על שאלות חשובות שהעסיקו אותי, כמו איזה בית אני רוצה להקים, איזו זוגיות אני צריכה. הבנתי שזה חשוב יותר מהקריירה שהייתי כל כך עסוקה בה. זה טיפשי לעשות שמיניות באוויר לגבי הפרנסה. אני גם לא מאמינה בהכרח שצריכים לעבוד קשה כדי להתפרנס".
במרוצת הזמן, ובתוך תהליך החיפוש הפנימי אותו חוותה, עברה להתגורר בירושלים, וגם שם המשיכה במסע הרוחני לגילוי היהדות. "בירושלים נחשפתי להרבה רוחניות דרך רבניות, שיעורי יהדות מדהימים, ובכלל נחשפתי למידע מדהים. אחרי מה שעברתי בצרפת, לבוא לירושלים וללמוד את השיעורים האלה, זה היה מדהים עבורי. זה מעניין מאוד. חשוב להבין את התכל'ס של היהדות, זו לא רק התעניינות תרבותית. במיוחד ליוצרים שמחפשים מקוריות, בהחלט יש מה לחפש בתרבות היהודית שלנו, שהיא מוסתרת באיזשהו מובן".
בתור אחת שמתקרבת ליהדות, האם את מכירה את ערוץ הידברות?
"בטח, בתחילה ראיתי הרצאה של הרב יצחק פנגר באינטרנט, לגבי הסיפור האישי שלו. הייתי מרותקת. הרגשתי שיש בו משהו אחר, זה דיבר אליי מאוד. בהמשך ראיתי גם הרצאות של הרב זמיר כהן, קראתי את המהפך, וכשהייתי אצל ההורים כבר צפיתי בערוץ. אמא שלי מורה ליוגה, וגם היא מחוברת ליהדות".
למה את חושבת שבחו"ל היה לך קל יותר להתקרב לראשונה ליהדות, מאשר בארץ?
"זה עצוב, אני מרגישה שבארץ אין פתיחות, אפילו אינטלקטואלית, לנסות ולהבין מה יש ליהדות להציע. זה סוג של טמטום, ואני שמה אצבע על התקשורת, שדואגת להחריף את האווירה בין דתיים לחילונים בארץ. מאוד קשה לי עם זה. זה מאוד שטחי, לא רלוונטי - כי יש היום הרבה משפחות שיש בהן מישהו דתי. זה סתם יוצר מריבות ופילוג".
ולסיכום, היא אומרת: "היום אני יודעת שלפחות את הילדים שלי אגדל אחרת מכפי שגדלתי. אם גדלתי על ההווי-הציוני החילוני בארץ, הילדים שלי בפירוש יגדלו בבתי ספר דתיים או לפחות מסורתיים. היום אני מרגישה מאוד שייכת לעולם היהודי. אני יהודיה, יש לי את השורשים שלי".