לאישה
"את אישה חזקה, תחזיקי מעמד": סיפורה של מירי אור
הרב ניסים יגן זצ"ל בירך אותה שתחזור בתשובה, חסידה מברוקלין עם שביס פתחה בפניה את לבה ואת ביתה, והרב עובדיה יוסף יוסף התפלל עליה שתבריא לאחר שלקתה בסרטן. סיפור חייה המרגש של האמנית מירי אור
- אוה הכימיאן
- י"ז חשון התשע"ד
גיל צעיר יחסית הצליחה להשתלב בתעשיית המוזיקה, ללוות זמרים שונים (כולל את עפרה חזה ז"ל בהופעותיה בחו"ל), לשיר במגוון שפות לקהלים רבים ובאופן כללי להצליח בתחום, אך כיום מירי אור, זמרת ובדרנית, מופיעה בערבי נשים בלבד, משתפת רבים בסיפורה האישי, ומכניסה תוכן אמיתי לכל דבר שהיא עושה. הכל עם אותו להט אומנותי, רק שהפעם הוא מנותב למקום אחר לגמרי.
השגרה של מירי אור, באותה תקופה, היתה די קבועה: המנהלת האישית שלה קבעה לו"ז צפוף ככל האפשר, הודיעה לה בשיחת טלפון לאן טסים ומתי להיות בשדה התעופה, וכך היא התגלגלה מבמה לבמה, מהופעה להופעה, מריצה לריצה. "אהבתי את זה", מודה מירי. "אהבתי לשיר, אהבתי את המקצוע, וכן, גם את התגמולים הכספיים שלצדו".
כך התנהלו חייה של מירי דאז, עד שקיבלו תפנית בנסיעה אחת לא צפויה.
"מחר טסים לברוקלין", הודיע לה הקול המוכר כל כך מן הצד השני של השפופרת, מבלי להוסיף יותר מדי פרטים.
בנמל התעופה קיבלה את השתיים אישה חרדית מזרם חסידי עם שביס לראשה. "הנורה האדומה היתה אמורה להידלק אצלי כבר אז", נזכרת מירי באישה שמיד הציעה לקחתה לשופינג, במטרה לערוך לזמרת המצליחה שינוי תדמית זריז.
מירי נלקחה אל לב לבו של בורו-פארק. "בחנות הבגדים אליה נכנסנו הכל נראה שחור. בתוך דקות אותה אישה קנתה לי שמלה סגורה, קלעה את שערי הארוך בצמה, והפכה אותי לילדה טובה ירושלים".
ערב המופע הגיע. כאלף נשים התאגדו באולם. תחילה נשאו דברים רבנים חשובים, ומירי היתה אמורה לעלות מידי אחר כך. מיד עם תום דברי הפתיחה נדחפה מירי על ידי אותה חסידה לכיוון הרבנים. "היא אמרה לי לכי לבקש ברכה", משחזרת מירי. "ניסיתי להתחמק, אך כשראיתי שאין לי מפלט אמרתי לעוזר הרב: הבנתי שאני צריכה ברכה. ואז הרב מסתובב לכיוון שלי ולוחש: יהי רצון שתחזרי בתשובה. הרב הזה היה לא אחר מאשר הרב ניסים יגן זצ"ל". אמר וניבא.
המופע של מירי התיר את הנשים נלהבות ותוססות. בסופו של הערב היא ניסתה להיחלץ מעומס הנשים ולמצוא את דרכה החוצה. בניסיונה לעשות זאת, רצה אליה אחת מנשות הקהילה במקום, והודיעה לה בחיוך שלא משתמע לשני פנים: את אצלי בשבת!".
מירי ההמומה לא ששה להיעתר להזמנת המארחת. אמנם האמרגנית הסבירה לה יפה שמדובר בכסף, הרבה כסף, היות ואישה זו הבטיחה לסדר להן הופעות נוספות. מירי נעתרה.
"הרבנית הגיעה לאסוף אותי בוואן עם תשעה מקומות ישיבה", היא משחזרת. "למה את צריכה את כולם?, שאלתי. יש לי עשרה ילדים, היא השיבה לי. אבל אל תדאגי. תשבי, תנוחי, תירגעי, תתכונני לשבת. אחת הבנות תקרא לך לארוחת ערב".
מירי דמיינה את הגרוע מכל: רעש וצפיפות מכל עבר, בננות נמעכות עליה ולא נותנים לה מנוחה לרגע. אבל לפעמים המציאות עולה על כל דמיון. "בננות לא נזרקו לעברי, ואפילו לא ראיתי את הילדים. הייתי בחדרי עד שקראו לי, וכשנכנסתי בערב שבת לסלון הבית ראיתי שולחן שמתחיל ולא נגמר. עשרה ילדים חמודים ויפים, שירת שלום עליכם, שלווה, נחת. פתאום הבנתי, אל מול התמונה שניבטה לעיניי, שככה הייתי רוצה את הילדים שלי ואת השבת שלי.
"במהלך אותה שבת חשבתי על החוזה שחתמתי. בחוזה התחייבתי לא להתחתן במשך חמשת השנים הבאות. אני בת 25 , ופתאום אני קולטת איזה חיים יש לי. חשתי קנאה מול השלווה, מול המשפחה, מול הילדים. קלטתי שאני אדם שרודף רק אחרי כסף, ולמעשה אין לי כלום".
במוצאי אותה שבת גורלית ניגשה מירי לאמרגנית שלה וירתה את המשפט המפתיע הבא: "אני רוצה להבין מה זה הקב"ה". האמרגנית התעקשה שזה יעבור לה, וכי האורות וההשפעה של השבת ידעכו במהרה. "זה קומם אותי עוד יותר", נזכרת מירי. "אמרתי לה: כל הזמן את רוצה שאני רק אעשה עוד כסף, ואני כבר לא נהנית מזה". היא ציפתה לדיאלוג רציני שיביא לפשרה. אבל אז היא קיבלה תגובה שלא ציפתה לה מחברתה לעבודה: "אם את מפרה חוזה - עוד תשמעי מעורך הדין שלי". "החברה הטובה שלי התגלתה בכיעורה", מספרת מירי. למרות המבוכה אליה נקלעה, הזמרת הצעירה לא נשארה חייבת. "את יכולה לקחת לי הכל", אמרה בלי להתבלבל, "אבל לא הקול שלי".
ככה, בהחלטה של רגע, מירי שמעה את עצמה אומרת: ריבונו של עולם, ברחתי ממך - אבל אני חוזרת. החלטות זה מצוין, אבל מה עושים אחר כך? מדובר כידוע בהתלבטות של כל יהודי המתחיל בדרכו החדשה. גם מירי עמדה מול שוקת שבורה. מה תעשה כעת? ואז היא נזכרה בסבתה. "סבתא שלי לא ידעה עברית, אבל היא החזיקה במזוזה מדי בוקר ואמרה את כל אותיות האלף-בית. לאחר שסיימה אמרה לקב"ה: תעשה מזה תפילה. כך מצאה מירי את עצמה ממלמלת את האלף-בית וחותמת: הקב"ה, תעשה מזה תפילה". משהו מדהים קרה במקביל לרגעים אלה. בדיוק אז התקשרה אמה של מירה ושיתפה את בתה בתוכניות ההתחזקות שלה. יחד הן יצאו למסע קניות של חצאיות, חיפשו בתי כנסת להתפלל בהם, ושבתות מעניינות לחוות אותן. הישועה לא איחרה להגיע, ושיחת טלפון נוספת שמחה את מירי עד מאוד. היתה זו אותה רבנית חסידה מבורו פארק. "הבטחתי לך את ההופעות, אני רוצה שתבואי, אפילו שאת לא עם האמרגנית", אמרה.
"שלושה חודשים הייתי אצלה, וזה היה קרש ההצלה שלי. חזרתי בחורה אחרת לגמרי, וגם מצאתי בית אחר לגמרי. ההורים שלי הוציאו את הטלוויזיה מהבית, ואבא שלי, שהיה שלושים שנה מהנדס בבזק, החליף מקצוע. היום הוא סופר סת"ם. הם חזרו בתשובה בעקבותיי. אמא שלי בעלת תואר שני באוניברסיטה, מתנדבת כיום באגודת אפרת ומוסרת שיעורים. לפני תקופה קצרה, גם אחותי חזרה בתשובה".
בשעה טובה, וכיאה בעולם שומרי המצוות, מירי קיבלה הצעת שידוך והתחתנה. לזוג נולדו ארבעה ילדים. במקביל מירי הופיעה בערבי נשים, והיה נראה כאילו אין אושר גדול מזה.זמן קצר לאחר לידת בנה הרביעי, מירי חלתה במחלה. "אמרו לי שאין לי הרבה זמן לחיות", היא מספרת. "נזכרתי שרבנית אחת אמרה כל מי שמשמח את שלו - הקב"ה משמח אותו, וידעתי שאני שימחתי נשים. כשחקנית על הבמה עשיתי הכל בשביל שאישה תצחק בקהל, כזמרת נתתי את קולי כדי לתת שמחה בלבבות האמהות. לכן הקב"ה ישמח אותי!". כך חשבה בלבה.
ייסורים קשים עברו על מירי. ידיה ורגליה הוחזקו בבריכת קרח. היא עצמה התנהלה בכיסא גלגלים. באותה תקופה בעלה, דורון, תיפקד כאמא ואבא גם יחד. "בבוקר יום הטיפול האחרון, בו היינו צריכים לקבל תשובות סופיות, נכנסתי אל הגאון הרב עובדיה יוסף, ישובה על כיסא גלגלים. הוא ביקש ממני לרדת על הרגלים ובירך אותי. בחדר השתררה דממה, הרמתי את הראש וראיתי שהרב בוכה. הוא אמר לי: את אישה חזקה, בינתי. את תחזיקי מעמד, בזכות זה שאת משמחת נשים".
מיותר לציין שאחרי הבטחה כזו, הגיעה מירי אל בית החולים בהרגשה אחרת לגמרי. "במונחים רפואיים לא תביני מילה", אמר לה ראש המחלקה שקיבל אותם לשיחה, "אבלמדובר בנס. גברת אור, הכל נעלם, את בריאה לחלוטין". מאז מירי קיבלה על עצמה לשמח נשים ביתר שאת והוציאה לאור את האלבומים "לאחוז בחיים", "שומע תפילה", "נקודת אור", "קולה של אמא", ו"קרן אור". כיום מקיימת מירי גם ערבי הפרשת חלה, שיחות חיזוק ומופעים מוזיקליים לנשים בלבד.