המהפך העגום של ימת האראל

איך קרה שימת האראל בקזחסטאן, שהייתה עד לא מזמן הימה הרביעית בגודלה בעולם – הפכה עד מהרה לבית קברות לשלדי ספינות חלודים, למדבר רעיל ולכר מרעה של גמלים ואחרים, על אף שנעשו בה מאמצי הצלה רבים?

שטחה של ימת האראל, הגדול פי 200 משטח הכנרת, מיושב בכ-40 מיליון בני אדם, ושטחים חקלאיים נרחבים בהם גדלים כותנה ואורז. בשל המים המתוקים של הימה, החליט המשטר הקומוניסטי דאז, להלאים אזורים רבים של הימה והקצה אותם לאסם תבואה קולקטיבי שישמש את כל ברית המועצות.

צפו בתמונות ימת אראל

עד שנת 1960 ימת האראל ינקה את מימיה משני נהרות עיקריים, אולם אז החליטה ברית המועצות להטות את המים של שני נהרות אלו, לצורך השבחת החקלאות שבאזור – בתעלות שנבנו במיוחד לצורך מטרה זו. על פי דיווחי נאס"א (שעקבו אחר מצב הימה במשך זמן מה), נסיגת המים החלה כבר לפני 14 שנים והנזק הגיע לשיאו כאשר האונה המרכזית של הימה, התייבשה כליל.

שטחי הענק של המים המתוקים, שסיפקו חיים ופרנסה למיליוני אנשים– הפכו חיש קל לקרקעות מלוחות שאינן מצמיחות בן דבר, אך זה עוד לא הכל. כתוצאה מהכמויות האסטרונומיות של קוטלי העשבים השוטים והחרקים הלא רצויים, שהוחדרו לקרקע על מנת להשביחה ולוודא שתניב תבואה חקלאית טובה – נגרם זיהום קטלני הן במים והן באוויר.

דבר זה הוא לרועץ בעבור האוכלוסייה המקומית, שלא רק שהיא אינה נהנית כעת מיופיו ומימיו המתוקים של האראל, היא אף נאלצת להתמודד עם תחלואים ונזקים שנגרמים לה בגינו.מדענים טוענים כי זו הפעם הראשונה בהיסטוריה, שבה 'מתאדה' ימה כה גדולה בזמן כה קצר – משך שני דורות בלבד.