לָמָּה הַיָּם מָלוּחַ וְהַכִּנֶּרֶת מְתוּקָה?

מַיִם זוֹרְמִים הֵם מְתוּקִים, וְאִלּוּ מַיִם שֶׁעוֹמְדִים בְּמָקוֹם אֶחָד הֵם מַיִם מְלוּחִים. בָּאֲגַמִּים וּבַנְּהָרוֹת (בַּיַּרְדֵּן וּבַכִּנֶּרֶת, לְדֻגְמָא) יֵשׁ זְרִימָה תְּמִידִית שֶׁל מַיִם, וְלָכֵן הֵם מְתוּקִים. לְעֻמַּת זֹאת יַם הַמֶּלַח הוּא אֲגַם שֶׁהַמַּיִם אֵינָם יְכוֹלִים לָצֵאת מִמֶּנּוּ, וְהֵם עוֹמְדִים בְּמָקוֹם אֶחָד עַד שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ מְאַדָּה אוֹתָם, וְלָכֵן הֵם מְלוּחִים. 

גַּם הַיָּמִים וְהָאוֹקְיָנוֹסִים אֵינָם זוֹרְמִים, הֵם אָמְנָם נָעִים אָנֶה וָאָנָה בְּתוֹךְ הַגְּבוּלוֹת שֶׁקָּבַע לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַךְ הַמַּיִם הַנִּמְצָאִים בָּהֶם יוֹצְאִים הַחוּצָה רַק עַל יְדֵי אִדּוּי.

הָאִדּוּי מְסַלֵּק מִן הַיָּם אֶת הַמַּיִם, אַךְ מוֹתִיר בּוֹ אֶת הַמְּלָחִים וְהַמִּינֶרָלִים שֶׁהֵבִיאוּ עִמָּם הַמַּיִם מִן הָאֲדָמָה, וְעַל כֵּן הַיָּם מָלוּחַ.