מתי כבר יסתיים החופש הגדול?

החופשה הגדולה הזו מסרבת להסתיים. יום אחד, ברגע של עייפות ואולי קצת ייאוש מהבלתי נודע, ניגשתי למילון. בפירוש המילה חופש, נרשם כך: חירות, דרור, שחרור, פדות, גאולה; חופשה, פגרה, שחרור מעבודה, נופש.

איני יודעת מה זה אומר לכל אחד ואחת. שחרור - ממה בדיוק? מתפקיד ההורים? סבתות וסבים? חופשה, שחרור מעבודה, נופש, אלו מילים שעוד איכשהו הבנתי, אולם הפירוש והמציאות לא ממש התחברו לי. חירות ממה? שחרור מאיזו עבודה? מהכלים, מהכביסות, מבכי הילדים והמריבות? מהקניות, מהחשבונות?

לא מעט אנשים ואף משפחות יוצאות לנופש כזה או אחר. יומיים, שלושה, חמישה, שבוע, כל אחד כאשר ידבנו לבו וארנקו. אך היו כנים, מישהו חזר פעם רענן לאחר נופש? הרי קמים מוקדם, נוסעים, הולכים, חוזרים, שוב הולכים. חוזרים מותשים, שוב מתעוררים מוקדם. מי מספיק לנוח? ומה אם ישנה שכבה רחבה של גילאים? איך מתאימים את הפעילויות והימים? צריכים לחשוב ולתזז בין כולם. אין ספק שזו הנאה מושלמת, אבל נופש? חופש? בהחלט הגדרה שאינה מתאימה. אולי ההגדרה היא שאתם מקבלים שחרור מהעבודה לפעילות אינטנסיבית, מעייפת ומהנה. זה במידה ואכן מקבלים שחרור מהעבודה. כי אם לא, מה אומר למשל לאמא החופש? סיוט מתמשך. את בעבודה, והילדים תלויים בין חסדיה של שכנה, בייביסיטר, סבתא, אחות או גיסה, ואת כה מייחלת שתסתיים התקופה.

אז מה, ייתכן שבמילון ישנה טעות בהגדרה? או שזו טעות שלי, אני נזכרת פתאום. הרי חיפשתי את המילה "חופש", ולא החופש הגדול". בואו נראה מהי ההגדרה המילונית של אבן שושן לחופשה הגדולה. הנה, העתקתי עבורכם: הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל - כִּנּוּי לִימֵי הַפַּגְרָה מִלִּמּוּדֵי בָּתֵּי הַסֵּפֶר בְּעוֹנַת הַקַּיִץ – בְּעֵרֶךְ בֶּחֳדָשִׁים אָב וֶאֱלוּל (יוּלִי וְאוֹגוּסְט). הבנתם? החופש הגדול נועד נטו לימי פגרה מלימודי בתי הספר בעונת הקיץ. כל אלו שמחליטים על דעת עצמם לנצלו בצורה כזו או אחרת, כמו לצאת לנופש, על אחריותם האישית והבלעדית. מיותר להתלונן שלא קיבלתם שחרור מהעבודה. אינכם תלמידי בית ספר, אינכם כלולים בחבילה. אלא מה? אני מבינה, כהורים לילדים, עלינו להעסיקם בימי הפגרה. לכך לא נתנו במילון עצה או הגדרה. ברבים מהמקרים אנו נהנים עמם, יוצאים, משוחחים, משחקים, פנויים לשיחות ובילויים שלא תמיד מזדמנים, אך בסופו של דבר, זה אכן "תיק" כבד ממדים.

לו הייתי מחברת מילון משל עצמי, הייתי מוסיפה להגדרה את המשפטים הבאים: הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל – כִּנּוּי לִימֵי הַפַּגְרָה מִלִּמּוּדֵי בָּתֵּי הַסֵּפֶר בְּעוֹנַת הַקַּיִץ – בְּעֵרֶךְ בֶּחֳדָשִׁים אָב וֶאֱלוּל (יוּלִי וְאוֹגוּסְט) תקופה אשר מותירה את נשות ישראל הצדיקות ובמקרים רבים אף את בעליהן, באפיסת כוחות, תשושים, וזקוקים לנופש בדחיפות. נופש: מנוחה, מרגוע, רגיעה, חופשה, הבראה, קייטנה, תיירות, פנאי, חופש, התבטלות מעבודה.