האמת והשקר בזוגיות

מתורתנו הקדושה אנו למדים שלבורא העולם חשוב כל קמצוץ של חיבה ואהבה בין בני הזוג, והחובה היא להזהר מכל אפשרות שאהבה זו תיפגם. נוכל ללמוד זאת מהצורה שמסר בה הקב''ה לאברהם על מחשבותיה של שרה. בספר בראשית, פרק יח, נאמר: ''ואברהם ושרה זקנים באים בימים...''.

ציון עובדה זו בא לאחר בשורת המלאך שלשנה הבאה ייולד להם בן. לאחר מכן מציינת התורה: ''ותצחק שרה בקרבה לאמר, אחרי בלותי היתה לי עדנה ואדוני זקן''. הקפיד הקב''ה על מחשבותיה של שרה, ומסר על כך לאברהם. אך לעומת שרה, שאמרה ''ואדוני זקן'', שינה הקב''ה מעט מדבריה ואמר לאברהם, שהיא אמרה זאת על עצמה - ''ואני זקנתי''.

כדי למצות את מה שרצתה התורה ללמדנו בפסוקים אלה, יש להכיר את המצב, שבו נאמרה אמירה זו, ולזכור את הנתונים של האנשים שמדובר בהם. התורה עצמה הדגישה ואברהם ושרה זקנים: הוא בן תשעים ותשע והרעיה בת תשעים, וזקנותם לא נעלמה מהם. הם נהגו לדבר זה עם זה בצורה נלבבת.

גם כאשר שרה מזכירה את זקנותו של בעלה, היא אינה אומרת סתם בזילזול ''ואברהם זקן'', אלא ''ואדוני זקן'', בדרך של כבוד ויראה. כל זאת היא כלל לא העלתה על דל שפתיה, אלא רק חשבה בליבה. אין ספק שלגודל אישיותו של אברהם ועוצמת אהבתם, גם אם הקב''ה היה מוסר לאברהם במדויק על מחשבותיה של שרה, לא היתה הפגיעה ברגשותיו משמעותית.

ברור שאברהם כמעט לא היה מוצא בהם טעם לפגם, שהרי לא מדובר באדם צעיר, שמכנים אותו זקן. גם אין חשש שהכונה נבעה מתוך תחושת זלזול, שהרי כאמור המחשבות הסמויות ביותר בקרבה של שרה היו כלפי אדונה - בדרך כבוד. אך הקב''ה, הרוצה שהאהבה הטהורה והאחוה בין בעל לאשה תהיינה מושלמות, בלי אף צל של תחושה לא נוחה, לכן, על אף שחותמו 'אמת', הציג את מחשבותיה של שרה בצורה שונה מעט ממה שחשבה באמת.

על החשיבות, ולו הפעוטה ביותר, שהקב''ה רואה בכל תוספת קטנה של חביבות בין בעל לאשה, נוכל להבחין בתחילתה של אותה פרשה. המלאכים מגיעים לביתם של אברהם ושרה, כדי לבשר להם, שהם זוכים בבן. השאלה שהתורה מציינת, ששאלו המלאכים לאברהם, היא ''איה שרה אשתך''; והוא משיב: ''הנה באהל''.

מציין רש''י: ''...למדנו, שישאל אדם באכסניא שלו, לאיש על האשה ולאשה על האיש. ...יודעים היו מלאכי השרת - שרה אמנו היכן היתה, אלא להודיע שצנועה היתה, כדי לחבבה על בעלה''. כלומר, אין זה משנה אם מדובר בזוג מבוגרים או צעירים, ואף אם מדובר באנשים שהחביבות בינהם קיימת לאורך כל תקופת הנישואין, והם מגדולי הנביאים, בכל זאת בורא עולם רוצה שאף להם יוסיפו חביבות במערכת יחסיהם.

כאמור, מנסיון עם זוגות שהשכילו ליטול על עצמם משימה לתקופת של שבועיים, ולהחמיא רבות זה לזה, בלא להתחשבן, אם מגיע לו, וגם אם הוא מאכזב ואינו משיב על המחמאות - זוגות אלו גילו מחדש את בן הזוג, ואת חיי המשפחה השונים מאלה שהכירו.

גם ילדי המשפחה החלו להגיב באופן שונה לחלוטין, אף על פי שבתחילה המילים החדשות עוררו תמיהה בעיניהם. עבודת ה', שהעניק לנו הבורא ברוב חסדו, להשכין במו ידינו את שכינתו בביתנו, אינה קלה. נדרשים אנו למאמץ רגשי רב, לאורך רוח ולהתחשבות בבן הזוג, אשר לו מערכת חשיבה ורגש יחודי משלו.

אף אם קשה היא המשימה, לא פגה נעימותה. תוצאתו של המאמץ אינו רק השכר הרב לעולם הבא, אלא הפירות הנאכלים בעולם הזה, עיני כולנו תראינה זאת. כל המוכן לקחת את גורלו בידיו, לפתוח מעט את לבו לרגשות הזולת. פתח כחודו של מחט, יבחין, כיצד נפתחים בפניו פתחי אולמות רבים.