פרשת וירא לילדים

"וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל" (בראשית יח, יח)

שְׁמַעְיָה וְיִצְחָק הָיוּ שְׁנֵי סוֹחֲרִים מַצְלִיחִים. שְׁמַעְיָה הָיָה מְבֻגָּר יוֹתֵר – הוּא כְּבָר הִשִּׂיא אֶת רֹב יְלָדָיו וּבְבֵיתוֹ נִשְׁאַר רַק יֶלֶד אֶחָד, הַקָּטָן בְּיוֹתֵר. חֲבֵרוֹ יִצְחָק הָיָה צָעִיר, וּבְבֵיתוֹ שִׁשָּׁה יְלָדִים.

פַּעַם אַחַת הִגִּיעוּ שְׁנֵי הַסּוֹחֲרִים אֶל הָעִיר הַגְּדוֹלָה. כַּאֲשֶׁר הָלְכוּ בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר, רָאוּ סְבִיבָם חֲנוּיוֹת הַמַּצִּיעוֹת לִמְכִירָה בְּגָדִים לָרֹב.

"אֵילוּ בְּגָדִים יָפִים!" הִתְפַּעֵל שְׁמַעְיָה, "אֲנִי כָּל כָּךְ רוֹצֶה לִקְנוֹת לַבֵּן שֶׁלִּי כַּמָּה חֲלִיפוֹת מְפֹאָרוֹת!"

"זֶה רַעְיוֹן נִפְלָא!" הֵגִיב יִצְחָק, "הַסְּחוֹרָה כָּאן מֻבְחֶרֶת בִּמְיֻחָד".

לִשְׁמַעְיָה הָיְתָה רַק בְּעָיָה אַחַת: "מָה אֶעֱשֶׂה עִם הַחֲלִיפוֹת, אִם יִתְבָּרֵר שֶׁאֵינָן מַתְאִימוֹת לַמִּדָּה שֶׁל בְּנִי? הֲרֵי אֲשַׁלֵּם כֶּסֶף לְחִנָּם!"

"אֵין בְּעָיָה", עָנָה יִצְחָק, "לִי יֵשׁ שִׁשָּׁה יְלָדִים, וְהַחֲלִיפוֹת בְּוַדַּאי יַתְאִימוּ לְאֶחָד מֵהֶם. חוּץ מִזֶּה, הַשֵּׁם יַעֲזֹר וְיִתֵּן לִי יְלָדִים נוֹסָפִים, כָּךְ שֶׁאוּכַל בְּכָל מִקְרֶה לִשְׁמֹר אֶת הַחֲלִיפוֹת לְמִישֶׁהוּ מִילָדַי, גַּם אִם לֹא יַתְאִימוּ לַבֵּן שֶׁלְּךָ".

אַבְרָהָם אָבִינוּ הִתְפַּלֵּל עַל סְדוֹם. גַּם אִם תְּפִלָּתוֹ לֹא הִתְאִימָה לְמִדַּת אַנְשֵׁי סְדוֹם, מִשּׁוּם שֶׁהִגִּיעַ לָהֶם עֹנֶשׁ, בְּכָל מִקְרֶה הַתְּפִלּוֹת נִשְׁמְרוּ בִּשְׁבִיל הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים. בִּגְלַל הַסִּבָּה הַזֹּאת סִפֵּר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְאַבְרָהָם שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּן לַהֲפֹךְ אֶת סְדוֹם. הוּא רָצָה שֶׁאַבְרָהָם יִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם אַף עַל פִּי שֶׁהַתְּפִלָּה לֹא תַּעֲזֹר, כִּי הוּא חִכָּה לַתְּפִלּוֹת שֶׁל אַבְרָהָם כְּדֵי לִשְׁמֹר עֲלֵיהֶן לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים.

זֹאת עָלֵינוּ לִזְכֹּר. לְעִתִּים אָנוּ מִתְפַּלְּלִים עַל מַשֶּׁהוּ – וְנִרְאֶה שֶׁהַתְּפִלָּה לֹא הִתְקַבְּלָה, חָלִילָה. אוּלַי הִתְפַּלַּלְנוּ עַל רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְחוֹלֶה – וְזֶה לֹא עָזַר; אוּלַי בִּקַּשְׁנוּ מַשֶּׁהוּ מְסֻיָּם – וְהַבַּקָּשָׁה לֹא הִתְמַלְּאָה. נִזְכֹּר, שֶׁד' שׁוֹמֵר אֶת הַתְּפִלּוֹת הַחַמּוֹת הָאֵלּוּ לִפְעָמִים אֲחֵרוֹת, וְהוּא עוֹנֶה לָנוּ בְּצוּרָה אַחֶרֶת. הַתְּפִלּוֹת מֻנָּחוֹת שָׁם בַּשָּׁמַיִם בְּמָקוֹם טוֹב, וְד' מְמַלֵּא אֶת מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ לְפִי מַה שֶׁבֶּאֱמֶת טוֹב בִּשְׁבִילֵנוּ.