המצב? בטטה!

כבר כמה פעמים הזכרנו את הירקות הכתומים, וחשיבותם הרבה לחיזוק מערכת העיכול ושאר סגולות רפואיות. הפעם, אבקש להתמקד באופן מיוחד בבטטה.

בטטה היא ירק עמילני מזין מאוד וטעים. אך מעבר לכך, יש לבטטה תועלות רבות שבגללן רצוי מאוד לצרוך אותה. הבטטה עשירה מאוד בוויטמין C, ויטמין A ומכילה מינרלים שונים, כגון: מנגן (מינרל די נדיר ובעל חשיבות בתפקודם של מערכות שונות, כגון מוח מערכת העצבים ועוד), אשלגן ונחושת. היא מכילה גם את החומצה האמינית ´טריפטופן´ המשמשת להפגת מתח וחרדה, מסייעת לשינה עמוקה ומפחיתה סימני דיכאון. הבטטה מכילה חומרים נוגדי חמצון (מנטרלי רעלים) ונוגדי דלקת, כשהמרכזי הוא בטא קרוטן.

מקובל לחשוב שכיוון שהבטטה היא ירק מתוק ולכן יש להיזהר באכילתו. אולם המפתיע הוא שהאמת הפוכה לחלוטין. בבטטה נמצא חומר בשם "אדיפונקטין", המגן מפני התפתחות של סוכרת בכך שמגביר את הרגישות של הגוף לאינסולין. במחקרים עלה, שהסיכון לחלות בסוכרת עולה ככל שרמת האדיפונקטין נמוכה יותר. כמו כן, הבטטה דלת קלוריות ואינה מכילה שומנים רוויים וכולסטרול, והחשוב הוא שהיא נכללת בקטגוריית "הפחמימות המורכבות" המעלות את רמות הסוכר בדם באופן איטי יותר מאשר סוכרים אחרים (אינדקס גליקמי יחסית נמוך). לכן חולי סכרת יכולים לאוכלו (בכל מקרה תמיד רצוי שחולי סכרת יבדקו מה רמת הסוכר בדמם לאחר אכילת בטטה) ויש להעדיף לצרוך בטטה על פני תפוח אדמה.

את הבטטות רצוי לאכול באפייה עם הקליפה או לכל הפחות לקלוף אחרי האפייה. מתכון מומלץ לאכילת הבטטה היא לפרוס אותה לפרוסות ולזלוף עליה שמן זית, טחינה, או לאוכלה עם אבוקדו והכל עם עשבי תיבול. ניתן אף לשלב את הבטטה עם מרק כתום הכולל גם גזר, דלעת, דלורית ועדשים כתומות.