פרשת כי תבוא

כיצד נידבק בבורא עולם? בפרשת כי תבוא טמונה התשובה

רש"י על פרשת כי תבוא מסביר כיצד נגיע לדבקות בה'. הרב מנחם יעקבזון בטור הכנה לראש השנה

(צילום: Shutterstock)(צילום: Shutterstock)
אא

בצל ההצהרות המצערות על מצב הכינרת ועל הקו השחור המתקרב ומאיים, נשמעת ההודיה של מביא הביכורים בעוצמה מוגברת. פרי חדש מבצבץ, העץ לא התייבש, לא נפגע מבצורת ולא מ'קרה', לא משרפות ובלוני תבערה. הנה הוא הרימון האדום שעוד מעט יעלה על שולחן ליל ראש השנה. אז הוא גם יזכיר את התודה שאנו רוחשים לאבינו שבשמים, על הארץ הטובה ועל הגשם והפירות.

פרשת הביכורים המסמלת בעיני רבים את היופי והשמחה של חיי החקלאות, אכן מבטאת זאת היטב, אולם מעבר לכך המסר העיקרי שלה הוא - השילוב של השמחה בפרי הביכורים עם רגשי ההודיה לבורא. אין כמו החקלאים הנושאים עינים למרום בציפיה לגשם, היודעים כי אין מי שיוכל לשלוט בפגעי מזג האויר מלבד בורא העולם ומנהיגו - אין כמותם עוד המסוגלים להכיר טובה לבורא.

יחד עם הכרת הטובה עלינו להפנים את ההכרה שבאופן  מיוחד יותר מכל פרט אחר - החקלאות בארץ ישראל תלויה באופן מובהק בשמירת  התורה והמצוות כפי שנאמר בכל יום בפרשת קריאת שמע 'והיה אם שמוע תשמעו... ונתתי מטר ארצכם בעיתו'. וכך נאמר עוד דברים פרק יא פסוקים י"א – ט"ז: "וְהָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹבְרִ֥ים שָׁ֙מָּה֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ אֶ֥רֶץ הָרִ֖ים וּבְקָעֹ֑ת לִמְטַ֥ר הַשָּׁמַ֖יִם תִּשְׁתֶּה־מָּֽיִם. אֶ֕רֶץ אֲשֶׁר־ה' אֱלֹהֶ֖יךָ דֹּרֵ֣שׁ אֹתָ֑הּ תָּמִ֗יד עֵינֵ֨י ה' אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בָּ֔הּ מֵֽרֵשִׁית֙ הַשָּׁנָ֔ה וְעַ֖ד אַחֲרִ֥ית שָׁנָֽה. וְהָיָ֗ה אִם־שָׁמֹ֤עַ תִּשְׁמְעוּ֙ אֶל־מִצְוֹתַ֔י אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּ֑וֹם לְאַהֲבָ֞ה אֶת־ה' אֱלֹֽהֵיכֶם֙ וּלְעָבְד֔וֹ בְּכָל־ לְבַבְכֶ֖ם וּבְכָל־נַפְשְׁכֶֽם. וְנָתַתִּ֧י מְטַֽר־אַרְצְכֶ֛ם בְּעִתּ֖וֹ יוֹרֶ֣ה וּמַלְק֑וֹשׁ וְאָסַפְתָּ֣ דְגָנֶ֔ךָ וְתִֽירֹשְׁךָ֖ וְיִצְהָרֶֽךָ. וְנָתַתִּ֛י עֵ֥שֶׂב בְּשָׂדְךָ֖ לִבְהֶמְתֶּ֑ךָ וְאָכַלְתָּ֖ וְשָׂבָֽעְתָּ".

מים אפשר אולי להתפיל גם כשאין גשם, אבל בכל שרשרת הייצור יכולים לצוץ מכשולים, גם בלוני תבערה הם סוג של מחסום מפני היעוד המובטח של "וְאָסַפְתָּ֣ דְגָנֶ֔ךָ וְתִֽירֹשְׁךָ֖ וְיִצְהָרֶֽךָ". וכל זה איננו עונש אלא סוג של קירבה, המצוות הרבות העוטפות את החקלאי בארץ ישראל – ממצוות התלויות בארץ ועד המשמעות המיוחדת של החגים ליהודי עובד האדמה הטועם את טעמם של חג הקציר וחג האסיף, כמו גם בעיקר התלות המחולטת בבורא עולם - מוכיחות כי הוויי החיים הזה הינו סוג של קשר.

 

פרשת כי תבא כפתיח לראש השנה

אולי זהו טעם נלוה לכך שיש לקרא פרשת כי תבא לפני ראש השנה, כאמור במסכת מגילה דף ל"א. וזאת לא רק משום 'תכלה שנה וקללותיה' אלא גם כדי שנפנים את ההכרה שהטובה והברכה ביבול ובפירות היא מאת ה' ובהשגחתו המיוחדת. פרשת ביכורים על כל הנכלל בהבאתם הינה ביטוי של תודה לבורא הנותן את היבול והשפע. החשיבות שהתורה מייחסת למצוה זו מתבטאת גם במעמד הבאת הביכורים שהיה חגיגי ביותר, ובקבלת פניהם של מביאי הביכורים על ידי אנשי ירושלים וכל הערים בהם עברו בדרכם, והיא מסמלת את ערכה של הכרת הטוב במערכת החיים של היהדות.

הרמב"ן בדבריו המפורסמים בסוף פרשת בא, מעמיד את ההכרה הזו כתכלית רוב המצוות. ההכרה במקור השפע, ההודאה כי הכל ממנו יתברך ולא כוחנו ועוצמתנו עשו לנו את החיל הזה – כמו גם נתינת התודה על כך הם מערכת הקשר שלנו עם הבורא.

 

המפתח לקשר בידים שלך!

כך מלמד אותנו רש"י בפרשתנו בפירושו הפשטני על  הפסוק 'ולא נתן ה' לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע עד היום הזה' (כ"ט ג') – 'ולא נתן ה' לכם לב לדעת – להכיר את חסדי הקב"ה ולידבק בו'. רבים משתוקקים לדבקות ולקשר עם הקב"ה, רבים מנסים ליישם את הרעיון האלולי של 'אני לדודי' ולהתחבר אל המלך - והנה רש"י מגלה כאן את הסוד, רש"י חושף בפנינו דרך קלה ופשוטה להגיע לדבקות בה' - 'להכיר את חסדי ה' ולידבק בו...'

האם כה קשה הדבר? האם נשגב מאיתנו להתבונן בחסד המקיף אותנו בכל עת, בתנאי החיים הנוחים ובאפשרות של עבודת ה' בארץ הקודש ללא שעבוד מלכויות – ולהכיר גם בחסד הפרטי של כל אחד מאיתנו? מדוע אין לבנו מלא רגשי הכרת טובה כמו שאנו אומרים בתפילת 'נשמת' אילו פינו מלא שירה כים ולשוננו רינה כהמון גליו אין אנחנו מספיקים להודות...'?

אולי הפסוק עצמו מרמז את התשובה 'ולא נתן ה' לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע עד היום הזה' והרי רש"י מפרש שהפסוק מתייחס להכרת חסדי הקב"ה, ולמדנו אפוא שלשם כך צריך לב! ולא זו בלבד, צריך נתינת לב מאת ה': פתיחת עינים ואזנים. באופן טבעי הן סתומות!

צריך פתיחת פתח במסך המסתיר את ראיית חסדיו: הטבע, השיגרה ומרוץ החיים, כל אלו מסתירים מאיתנו את חסדי ה', ויוצרים אוטם לב מהרגשתם. הטבע מעלים אותם תחת שמות של חוקים שהבורא ברא. השיגרה מקהה את ההתפעלות מהמכונה המופלאה הנקראת 'אדם' המתוחכמת יותר מכל מחשב על - ומתפקדת בכוחות עצמה כביכול, בשילוב מערכות מדויק הכולל טריליוני פרטים, או מהמערכת המורכבת של מזג האויר והגשמים שאחרי כל התפתחות המדע לעקוב אחריה - איננו יכול לשנות אותה, ובנוסף לכל - מרוץ החיים פשוט מונע מאיתנו לחשוב...

לקראת סיום השנה, ובבואנו לקבל מאת הבורא שפע של חיים פרנסה ובריאות לשנה הבאה, הבה נרגיל מעט את עצמנו להתבוננות הלב בכל הטוב אשר עימנו, נפתח עינים להתבונן ב'יש' הנפלא ואזנים להקשיב לקול ה' בחסד - אשר בכל רגע של חיים בבריאות ובפרנסה.

ננסה לעצור רגע ממרוץ החיים על ידי שימת לב לברכות ההודאה לבורא המלוות אותנו לאורך היום, החל מברכות השחר וברכות על ההנאות הקטנות בכל משך היום, כל ברכה בריכוז היא רגע של התבוננות, והיא תזכורת ופקיחת עינים אל הטוב והשפע הרב שמרעיף עלינו מלך העולם.

תגיות:פרשת כי תבואאמונה

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה