למה אמא צריכה להיות ה"שוטר הרע"?

אני עקרת הבית בביתנו, ולכן ברור לי שעלי לתת את הפרסים וגם את העונשים. בכל זאת מפריע לי שאבא שלהם מגיע הביתה בלילה ונמצא אתם רק כמה דקות לפני שהם נרדמים. הוא לא צועק עליהם ולא מעניש, הוא לא מחנך אותם ולא מקפיד עליהם. יוצא שאני צריכה תמיד להיות הרעה והוא הטוב. איך אפשר לשנות את זה?

ראשית, לגבי הענשה, לא חייבים להעניש ילדים בשביל לחנך אותם. אני מעבירה הרצאות שבהן אני מסבירה להורים איך לגדל ולחנך את הילדים בלי עונש, צעקות או מכות של חינוך. כן, זה אפשרי.

אבל את בוודאי מתכוונת לכך שמכיוון שאת נמצאת אתם רוב היום, או כמעט כל היום את האוסרת ואת המתירה, את המחנכת ואת הצופה, את בעצם הכול בשביל הילדים, ובסופו של דבר הם נגדך – ולא רק שהם נגדך, הם גם בעד בעלך, שבעצם לדעתך לא עושה דבר.

אנחנו יכולים להיות אחראים רק על מה שאנחנו עושים לילדים שלנו, איננו יכולים לשלוט במעשיהם וגם לא ברגשותיהם ובמחשבותיהם.

את עושה היום את המוטל עליך, ובעזרת ה' תצליחי לגדל ילדים מצוינים. מה הם יחשבו עליך בעתיד? האם ידעו להעריך את מה שעשית עבורם? ימים יגידו.

לא תמיד ילדים אוהבים את מי שרך אליהם, לפעמים דווקא עמידה על הגבולות היא זו שגורמת לילדים להתחבר ולאהוב.

המצב בביתכם הוא כזה. התנחמי בכך שבעלך מגיע בלילה ומרגיע את הילדים. הלא את מעוניינת בכך שהם יהיו מאושרים, לא?

מנוחה פוקס היא סופרת ומומחית תהליכי חינוך